רשב"ם על דברים· רשב״ם
פרק לב · פסוק ה
שחת לו - שחת ישראל לעצמו, כדכתיב: שחתך ישראל כי בי בעזרך - הוא גרם לעצמו השחתה.
לו - כלומר: ולא לאחר.
בניו מומם - מומם הוא כפל לשון של שחת ישראל, בניו של הקדוש ברוך הוא הם עשו מום בעצמם. כדכתיב כי משחתם בהם מום בם.