אור ברסלב

רשב"ם על דברים· רשב״ם

פרק כא

פרק כ

פסוק ה

ונגשו הכהנים בני לוי - וענו ואמרו כפר לעמך ישראל.

פסוק ט

תבער הדם - אם נמצא הרוצח אחרי כן יהרג.

כי תעשה - מה שישר בעיני ה'.

פסוק יג

והסירה את שמלת שביה - כדי לנוולה.

פסוק יד

לא תתעמר - סחורת אדם המכור נופל בו לשון זה. וכן לפנינו והתעמר בו ומכרו.

אשר עניתה - ביאת נשואין לפי הפשט.

פסוק יז

כי את הבכור - אלא - כי הוא ראשית אונו - כי הוא ראוי ראשית לירש ממנו. כמו: מצאתי און לי. וידיו תשבנה אונו.

פסוק יח

מורה - מקנטר. מלשון מרה מריתי.

זולל וסובא - כדכתיב: אל תהי בסבאי יין בזוללי בשר למו.

פסוק כג

כי קללת אלהים תלוי - כשרואין בני אדם את התלוי רגילין לקלל את הדיינים או קרובים של הרוג או שאר בני אדם, לפי שפעמים על עבירה מועטת הוא נהרג כמו מקושש, והקב"ה אמר: לא תקלל - לפי שרגילין בני אדם לקללם ולכך: לא תלין נבלתו - אלא קבר תקברנו - וגם שלא תטמא את אדמתך -שאם לא היה נקבר, יטמאו בו נוגע או מאהיל.

תוכן העניינים

רשב"ם על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה