רשב"ם על בראשית· רשב״ם
פרק מז
פסוק ד
לגור בארץ - ולא מתוך חוסר ממון אלא בשביל מרעה לצאננו. כל זה אמרו שלא יאמר פרעה ליקח משל יוסף באו.
פסוק ו
אנשי חיל - ראויים לגבורה ולשררה כמו: אשת חיל את. ואני הצעיר מצאתי תרגום, שרי מקנה רבני חילא כפירוש רבינו.
פסוק ט
מעט ורעים - לפי שנראה יעקב בעיניו זקן יותר מדאי, ששאל לו: כמה ימי שני חייך? השיב לו יעקב: מעט הם, אבל רעים הם ולכך אני נראה בעיניך זקן יותר מדאי.
פסוק יג
וַתֵּלהּ - כמו: ותכה מכעס עיני. הה"א עיקר, לפיכך מפיק ה"א וכן: נגה אור.
ארץ מצרים וארץ כנען - אבל הרחוקות יותר מארץ כנען לא היו באים לארץ מצרים, כי רחוקות יותר מדאי או שמא לא היה שם רעב גדול כל כך.
פסוק כא
העביר אותו לערים - כמו שעשה סנחריב, כדכתיב: אל ארץ כארצכם, כדי שלא יטענו בה חזקה איש איש בארצו לאחר מכירה.
פסוק כט
ויקרבו ימי ישראל למות - כל מקום שאדם חפץ לצוות את בניו צריך לאמר ויקרבו. וכן: ויהי כי זקן יצחק וגו'. ויקרא את עשו וגו' לא ידעתי יום מותי. וכן: ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו. ועיקר התחלת פרשה זו מן - וישב ישראל בארץ מצרים וגו' כי עליו מחובר ויחי יעקב אלא שלא רצו הקהילות לסיים פרשת ויגש בותהי הארץ לפרעה וסיימוה בוישב ישראל.
שים נא ידך - כבר פירשתיו אצל עבד אברהם.
פסוק לא
וישתחו ישראל - ליוסף, ממקום שהיה על [ראש] המטה.