רשב"ם על בראשית· רשב״ם
פרק לד
פסוק א
ותצא דינה - כי חוץ לעיר נטה אהלו ויצאה משם ונכנסה לעיר.
פסוק ז
ובני יעקב באו מן השדה - בתוך כך שיצא חמור לדבר אל יעקב ומצאם וידבר אתם וגו'.
פסוק ט
בנותיכם תתנו [לנו] ואת בנותינו תקחו לכם - בבני יעקב תלו החיתונים לכבודם לתת ולקחת, אבל כשספרו את הדבר לאנשי עירם אמרו למפרע, לכבוד בני העיר שהם יהיו הלוקחים והנותנים כדי לפתותם שישמעו אליהם להימול.
פסוק י
וסחרוה - החי"ת גורמת הקמ"ץ וכן מן גאל גְּאָלַנִי מן שחט וַיִּשְׁחָטוּהוּ מן שאל וישאלוני משפטי צדק. מן בחר בחרוהו. מן פעל יפעלוהו.
פסוק טז
וְנָתַנּוּ - דגש. כמו ונתננו פירוש ניתן. וְנָתַנְנוּ וכן מצרים נתנו יד. כמו נתננו.
פסוק יט
ולא אחר - מגזרת לא תאחר שהוא משקל כבד כמו תשבר.
והוא נכבד - ושמעו לו.
פסוק כה
בהיותם כואבים - לפי דרך ארץ. ופשוטו של מקרא: אז היו כואבים מיום ראשון ושני.
ויבואו על העיר - שהיו יושבים בטח ולא נזהרו מהם. וכן כל בטח שבכל מקום על היושבים הוא אומר בין בתורה בין בנביאים.
פסוק ל
להבאישני - את ריחי בהן כמו אשר הבאשתם את ריחנו.