רשב"ם על בראשית· רשב״ם
פרק כט
פסוק א
וישא יעקב רגליו - מתוך שהבטיחו הקב"ה הלך בשמחה ובמרוצה.
בני קדם - ארם, כדכתיב: ארם מקדם.
פסוק ב
רובצים עליה - ממתינים עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן.
והאבן גדולה על פי הבאר - שלא יפול שם אדם, או שלא ישאבו ממנה שאר בני אדם.
פסוק י
ויגל את האבן - לבדו. להודיע גבורתו בא הכתוב.
פסוק יג
את כל הדברים האלה - שאביו ואמו שלחוהו אל אנשי משפחתו.
פסוק יד
אך עצמי ובשרי אתה וגו' - ויפה כוונת לבא אלי.
פסוק טז
וללבן שתי בנות - והפסיק תשובת דבריו של יעקב, כי לפי שהיה לו שתי בנות והקטנה מצאה חן בעיניו לפיכך [ביקש] את הקטנה.
פסוק יז
רכות - נאות וור"ש בלע"ז. וכלה שעיניה נאות אין כל גופה צריך בדיקה. ועיניים שחורות אינן רכות כלבנות.
יפת תואר - כמו במחוגה יתארהו דפוס החוטם והמצח והפה והלחיים.
יפת מראה - לבן ואדמדם.
פסוק כא
כי מלאו ימי - שבע שנים עבדתיך.
פסוק כה
והנה היא לאה - בדבר שלא נודע תחילה אומר והנה. וכן: והנה חלום.
פסוק כז
מלא שבוע זאת - שבעת ימי המשתה של לאה.
ונתנה - ותנתן לך.
גם את זאת - מיד.
בעבודה אשר תעבוד עמדי - אחרי נשואי רחל.
עוד שבע שנים אחרות - כדכתיב: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו' כי עכשיו הושלמו ארבע עשרה שנה בשתי בנותיו.
פסוק ל
ויאהב גם את רחל - וגם אהבה יותר מלאה כלומר: בא אליה וגם אהבה. רוב גם הפוכים כן בתורה. וכן: וברכתם גם אותי גם תברכו אותי. וכן גם אותך הרגתי, הנה לחצתי רגליך ונעשית שפי ופסח גם עדיין הייתי הורג אותך.
פסוק לא
ורחל עקרה - בשביל שכתוב לפנינו שאמרה ליעקב: הבה לי בנים כתב כן.
פסוק לב
יאהבני - כמו יאהבני. וכן הבדל יבדילני (ישעיה נו כמו: יבדיליני (בצירי).
פסוק לד
על כן קרא שמו לוי - י"ל שיעקב קרא לו שם.