אור ברסלב

ר"ש משאנץ על משנה נגעים· רבנו שמשון [הר"ש] משאנץ

פרק ו · משנה ז

משנה ו

אינן מטמאין משום מחיה. משום שנאמר וראהו דבעינן שיראהו כולו כאחד וכשיש כגריס בראש החוטם או בראשי אצבעות אין יכול לראות כולו כאחד:

ראש הגוויה. הוא הגיד כדמוכח בפרק קמא דקדושין (דף כה.):

היבלות. כמו חתיכת יבלתו דפרק אלו דברים בפסחים (דף סה.) והיא יבלת דקרא דכתיב (ויקרא כ״ב:כ״ב) או חרוץ או יבלת פורו"ש בלע"ז:

והדלדולים. יש אומרים תלתולים כמו תל בשר ונתדלדל למטה:

תניא בת"כ וראהו כולו כאחד שאם היה בראש חוטמו שופע אילך ואילך או בראש אצבעו שופע אילך ואילך אינו טמא:

תניא בתוספתא [פ"ב] עשרים וארבעה ראשי אברים אין מיטמאין משום מחיה ואם היה מקומן יושב כגריס הרי אלו מיטמאין בנגעים ר"א אומר המסמרות והיבלות והתלתולין אין מטמאין משום מחיה ואם היה מקומן יושב כגריס הרי אלו מטמאין בנגעים:

תוכן העניינים

ר"ש משאנץ על משנה נגעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה