רס"ג על ספר יצירה· רב סעדיה גאון
פרק ג · משנה ג
שלש אמות הן שמים נבראו תחלה מאש. פיר"ס מאש שיצא מן המים כמו שמפרש בפ"ק, אויר נברא מרוח. מרוח אלהים חיים נעשה רוח שהוא אויר:
בינתים בין האש ובין המים, ויש לו משתי תולדותיהן שהוא חם ולח:
בנפש ראש נברא. מאש נקל להבין שכשתכסה עיניך שלא יבא עליו אויר והוא נסתם ותזיז אותן דומה לך שיש אש בתוכן במראיתן, בטן ממים והוא קר ממאכל וממשתה של גויה: