ב' אמור אל הכהנים
אות ג' - צריך לידע איך ללחום, שלא יטה אותה לימין וכו' ולא לשמאל אלא לאמצע
כפי שאא"ז מוהרנ"ת מביא ב"לקוטי הלכות" בזה הלשון, שגם זה בכלל עי"ש. מובן שיש כמה פירושים בזה, הגם שכוונת רבינו זלל"ה בלקו"מ אי אפשר לנו להשיג, אעפ"כ מה שיש במוחינו לבאר ביותר דבריו הק' שיהיה לעובדא ולמעשה, יש לנו רשו"ת מרבינו זלל"ה על זה כידוע. לזאת נראה שיש בזה כמה מיני ימין ושמאל, וכאן מבאר רבינו זלל"ה על ספינתא בחי' חסד השי"ת שעי"ז תהיה הגאולה. ובסי' ט"ו מאמר אור הגנוז מבאר רבינו זלל"ה שהתפלה בעצמה מכונה בשם חסד ימין בחי' אברהם עי"ש. ושם מובן שאם מתפלל עבור תועלת עצמו זה בחי' תנינא נחש, שזה בחי' שמאל, נמצא שבתפלה יש בחי' ימין ושמאל, לצורך הנשמה היא בחי' ימין, לתועלת הגוף הוא בחי' שמאל, ושם ג"כ מובא שע"י משפט זוכין לתפלה במסירות נפש עי"ש שזה נקרא ימין לצורך הנשמה, אך שם מדבר שזוכין לתורה שבנסתר שזה כולו ימין כידוע דלית ביה שמאלה, וכאן מביא רבינו זלל"ה וכל התורות שאדם לומד לשמור ולעשו"ת שזה תורה שבנגלה שיש ימין ושמאל, שאפילו הצדיק מוכרח לדלג דק מן הדק לאיזו בחי' שמאל כמובא בסי' י"ב מאמר "תהלה לדוד", אך הצדיק מדלג תיכף לימין, וכאן כפי שבחי' יוסף שזכה לחרב התפלה ע"י תיקון הברית שלו בחי' הבכורה, פי' שנים בחי' תורה שבנגלה בחי' שנים מקרא ואחד תרגום המובא בסי' י"ט מאמר "תפלה לחבקוק" ע"ש, והתורה נקראת משפט על שם "משפטיו לישראל" שהיא עמודא דאמצעיתא לא להוסיף ולא לגרוע, ובהתפלה ג"כ פי שנים שהם שבחו של מקום ושאלת צרכיו, שבחו של מקום הוא כולו ימין המובא כאן על ספינתא חסדו, ושאלת צרכיו בחי' שמאל, ומי שזוכה לתפלה על ידי שמירת הברית שזה בחי' חרב נצרך לו בחי' משפט עמודא דאמצעיתא, שלא יעסוק רק בשבחו של מקום, ולא ירצה להתפלל על צרכיו שזה בחי' כולו ימין, שזה רק רבה ב"ב חנה עשה כן, ואעפ"כ שאל איכא גנבא הכא, שגם הוא שאל על פרנסה, והגם שזכה לתורה שבנסתר, בפרט שכאן מדבר רבינו זלל"ה מתורה שבנגלה ששם יש בחי' בשמאלה עושר וכבוד, אך צריכין לעשו"ת הכלי להמשיך השפע והפרנסה ע"י תפלה בחינת "ויברך אתכם כאשר דיבר לכם" דייקא המובא בסי' ל"ד מאמר ממלכת כהנים, ומזהיר אדמו"ר זלל"ה שלא יטה רק לשמאל לשאלת צרכיו יותר מדאי, וזה זוכין ע"י צדקה, כי כשמתפלל בשאלת צרכיו שיהיה לו פרנסה בכדי ליתן צדקה וללמוד תורה שהיא ג"כ בחי' צדקה וכמ"ש וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשו"ת וגו', כמו יוסף שכלכל את וכו', אזי יזכה שלא יהיה לו מחשבות זרות בתפלתו עיי"ש, כי יכלכל דבריו במשפט הזה, ויקוים "ציון" בגימטרי' "יוסף', במשפט תפדה, היינו שהשי"ת יעורר חסדו שזה כולו ימין ויגאלינו, ובזה תקנו לנו בתפלת שמונה עשרה תחלה שבחו של מקום, ושם אנו אומרים גומל חסדים וכו' ומביא גואל וכו' למען שמו באהבה, שזה בחי' ספינתא בחי' חסד ימין שזה שבחו ית"ש ובברכות האמצעיות הם שאלת צרכיו, ובאחרונות כעבד המקבל פרס מרבו, שהוא ימין, והעבד הוא שמאל, והתנא מזהיר אותנו אל תהיו כעבדים וכו' ע"מ לקבל פרס, כדמסיים במאמר זה "כי אם בחסדו".
ועוד נוכל לבאר שלא יטה וכו' אלא לאמצע, ע"פ מה שמבואר בלקו"מ קמא סי' צ"ט על פסוק ואתחנן תמיד איך שהוא, בעת ההיא לאמור, שיתפלל בהתלהבות, אז יעלו כל התפלות שמקודם ג"כ, וזה שאמר כאן שיאחז האדם בדרך הממוצע, שאל יחשוב שאם לא התפלל בהתלהבות כל כך אין זו תפלה כלל, זה נוטה לימין ביותר, כי גם תפלה זו חשובה אצל השי"ת בחי' שומע תפלת כל פה, וכמו שאמר רבינו זלל"ה על זה שזהו המנעל של שלש קצוות, וכן אם יטה לצד שמאל ביותר, דהיינו להתרשל תמיד ולחטוף התפלה במהירות גדולה, ויש להם טעמים של מה בכך. זהו נוטה לשמאל ביותר, כי צריכין לכסוף להתפלל בהתלהבות ובכוחות שזהו בחי' ימין, אך אין ליפול בדעתו אם איננו יכול להתלהב כ"כ, יקיים אזמרה לאלקי בעודי, יאמר איך שהוא עכ"פ, ועי"ז יעזור לו השי"ת להתפלל בהתלהבות, וע"ז מזהיר התנא באבות, אל תעש תפלתך קבע, לא לימין ביותר ולא לשמאל כנ"ל.
וכן יש עוד לבאר בזה שירצה להתפלל רק עבור חסידים ואנשי מעשה שהם בחי' ימין ולא בעד קלי עולם, שהם בחי' שמאל, לזאת צריך לדעת שצריכין להתפלל בעד כולם כאחד, כמובא בסי' ה' מאמר בחצוצרות, וכל זה זוכין על ידי משפט, עמודא דאמצעיתא בכל הפרטי פרטים המבוארים כאן, וזאת זוכין ע"י צדקה שהעשיר משפיל עצמו שהיא ימין, ונותן בידו הימנית להעני שהוא בחי' שמאל, ונכללים ביחד שמאל בימין, היינו אנחנו בתפלתינו מכונים שמאל נגד חסדו יתברך שמו, שזה ימין ה' ונכללים בו. והוא יכמרו רחמיו וחסדיו ויגאלנו במהרה בימינו בימין צדקו.