רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לד · פסוק טו
וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאֵין עֹנֶשׁ בַּאֲכִילָתוֹ, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּמוֹדֶה בַּעֲבוֹדָתָהּ. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות ל"ד:ט"ו). וַאֲנִי אוֹמֵר עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ב"ק עא:, חולין מ:) שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה בְּאוֹכֵל תִּקְרֹבֶת ע"ז, שֶׁהֵם אָמְרוּ שֶׁאָסוּר הוּא מִן הַתּוֹרָה, וְלֹא מָצִינוּ בּוֹ אֶלָּא זֶה. וְכֵן מַשְׁמָעוֹ, פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, כִּי יִזְבְּחוּ לָהֶם תָּמִיד, וּפֶן יִקְרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ אֲשֶׁר יִזְבַּח לֵאלֹהָיו בִּזְנוֹתוֹ אַחֲרָיו, וּפֶן תִּקַּח מִבְּנוֹתָיו לְבָנֶיךָ (שמות ל"ד:ט"ז) וְהִנֵּה כֻּלָּן אַזְהָרוֹת נִמְשָׁכוֹת בַּלָּאו הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית: