רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק ו
וְטַעַם וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם כִּי בְּשָׁמְעָם זֶה הִתְנַצְּלוּ וַיִּתְפָּרְקוּ מִכָּל עֲדִי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשׂוּ תְּחִלָּה. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות ל"ג:ו') שֶׁתִּרְגֵּם בַּ"עֲדִי", "תִּקּוּן זֵין", דַּעְתּוֹ כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (עיין שמו"ר מה ב) זֵינָאוֹת חָגַר לָהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁחָגַר לָהֶם הקב"ה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּלֵי זַיִן לְהִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (שמו"ר לב א) "חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת" (שמות ל"ב:ט"ז), חֵרוּת מִמַּלְאָךְ הַמָּוֶת, וְהֵם שְׁמוֹתָיו שֶׁל הקב"ה. וְהִנֵּה יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּיתָה בִּרְצוֹן נַפְשָׁם מִפְּנֵי עֹנֶשׁ הָעֵגֶל, וְזֶה עִנְיַן תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה וַחֲרָטָה בְּחֶטְאָם: