רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק כ
וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי שֶׁהָיָה דַּק לֶעָפָר זְרָקוֹ עַל פְּנֵי מֵי הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר וְהִשְׁקָה אוֹתָן מֵאוֹתָן הַמַּיִם. וְאֶפְשָׁר כִּי הַזָּהָב הַשָּׂרוּף שֶׁאֵינֶנּוּ נִתַּךְ, אֲבָל הוּא שָׂרוּף, וְנִטְחַן עַד אֲשֶׁר דַּק, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר ר"א, קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם, עַל כֵּן הָיָה צָף וְהִשְׁקָהוּ לָהֶם. אוֹ הָיָה זוֹרֶה אוֹתוֹ עַל הַנַּחַל מְעַט מְעַט, וְשׁוֹאֵב וּמַשְׁקֶה לָהֶם טֶרֶם יִשְׁקַע. אוֹ שֶׁהָיָה מִמַּעֲשֵׂה הַנִּסִּים. וְהִנֵּה רָצָה לְבַזּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם, טָחַן הָאֱלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם וְהִכְנִיסוֹ בְּבִטְנָם שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ בָּרְעִי וּבַצּוֹאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל כב) "תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ". וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ע"ז מד.) עוֹד נִתְכַּוֵּן לְבָדְקָם כְּסוֹטוֹת וְצָבְתָה בִּטְנָם וְנָפְלָה יְרֵכָם, וְהוּא הָאֱמֶת: