רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק טז
וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה הָיָה רָאוּי שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב כָּל מַעֲשֵׂה הַלּוּחוֹת בַּפָּסוּק "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה" (שמות ל"א:י"ח), כַּאֲשֶׁר אָמַר "כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים". אֲבָל הִזְכִּירוֹ בְּכָאן לְסַפֵּר בְּמַעֲלָתָן, לוֹמַר כִּי לֹא נִמְנַע מֹשֶׁה בְּכָל זֶה מִלְּשַׁבֵּר אוֹתָם, כִּי חָרָה לוֹ בִּרְאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַהוּא, וְלֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק. אוֹ כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (בשמות רבה ט יא) שֶׁפָּרַח הַכְּתָב עַתָּה בְּבוֹאוֹ בִּגְבוּל הָעֵגֶל בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה וְהַחֵטְא: