רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ל · פסוק טו
וְטַעַם הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט שֶׁיָּבִיאוּ הַשְּׁקָלִים בַּהַשְׁוָיָה הַנִּזְכֶּרֶת. וְהַנִּרְאֶה מִן הַכָּתוּב הַזֶּה שֶׁאִם הֵבִיא הַדַּל בְּשִׁקְלוֹ פָּחוֹת מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל, שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּלָּאו הַזֶּה, שֶׁהַכָּתוּב הַזֶּה מְנִיעָה. שֶׁאִם נֹאמַר בְּ"הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה" שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִילוֹת, לוֹמַר שֶׁבְּכָךְ דַּי לוֹ, לֹא נוּכַל לְפָרֵשׁ כֵּן בְּ"וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט". וְאִם כֵּן שְׁתֵּיהֶן מְנִיעוֹת, אִם שָׁקַל הֶעָשִׁיר הַיְּחִידִי יוֹתֵר, וְשָׁקַל הַדַּל פָּחוֹת, עָבַר בְּלָאו. וְשֶׁמָּא מַה שֶׁהָיוּ תּוֹרְמִין בַּקֻּפּוֹת עַל הָאָבוּד וְעַל הֶעָתִיד לִגָּבוֹת (כתובות קח.) יְתַקֵּן לָהֶם זֶה, כִּי הַדַּל הַמַּמְעִיט בַּמּוֹתָר עָתִיד לִגָּבוֹת הוּא, וּמִן הֶעָשִׁיר הַמַּרְבֶּה לֹא יִתְרְמוּ הַגַּבָּאִין בְּיִתְרוֹן, וְלֹא יְהוּ מְזַכִּין בְּמוֹתָרוֹת. וְרָאִיתִי לְבַעַל הֲלָכוֹת וּלְכָל הַמּוֹנִים הַמִּצְוֹת שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ הַלָּאו הַזֶּה: