רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כט · פסוק כו
מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן לֹא הִזְכִּיר בָּנָיו, וְהָאַיִל הוּא מִלּוּאִים לְכֻלָּם, וְהַטַּעַם, כִּי יְצַוֶּה הַכָּתוּב וְלָקַחְתָּ אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה מֵאֵיל הַמִּלּוּאִים בַּעֲבוּר שֶׁהוּא לְאַהֲרֹן, וְאֵין הֶחָזֶה רָאוּי לוֹ, כִּי לֹא יִהְיֶה לַבְּעָלִים. וְאַחַר שֶׁנָּתַן טַעַם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לְאַהֲרֹן אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְבָנָיו, כִּי אַחֲרָיו יִזְכּוּ הֵם. וּלְמַטָּה אָמַר (שמות כ"ט:כ"ז) "מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו", כְּלוֹמַר כַּאֲשֶׁר לוֹקֵחַ מִקָּרְבַּן כֻּלָּם הֶחָזֶה וָשׁוֹק, כֵּן יִקְחוּ הֵם הָאָב וְהַבָּנִים מִקָּרְבְּנוֹת הַמַּקְרִיבִים עַל יָדָם: