רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק כא
וְטַעַם כָּל אַלְמָנָה אֲפִילּוּ עֲשִׁירָה בַּעֲלַת נְכָסִים, כִּי דִּמְעָתָהּ מְצוּיָה וְנַפְשָׁהּ שְׁפָלָה. וְאָמַר אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כָּל יָחִיד מֵהֶם, עַל כֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, בְּעֹנֶשׁ הָאַלְמָנָה וְצַעֲקָתָהּ, וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים, בְּצַעֲקַת הַיָּתוֹם. וְהָעֹנֶשׁ הַזֶּה לֹא מָנוּ אוֹתוֹ רַבּוֹתֵינוּ בִּכְלַל חַיָּבֵי מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם בַּבָּרַיְתָא דִּוְאֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה הַשְּׁנוּיָה בְּסַנְהֶדְרִין (פג.). וְהַטַּעַם, שֶׁאֵין זֶה מִיתָה כְּמִיתַת בְּנֵי אָדָם בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ" (ויקרא כב ט), "וְלֹא תָמוּתוּ" (במדבר יח לב), אֲבָל עָנַשׁ בְּכָאן שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתָם בְּחֶרֶב אוֹיֵב אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה בְּלֹא הוֹדַע, וְהָיוּ נְשֵׁיהֶם אַלְמָנוֹת לְעוֹלָם וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים לְעוֹלָם: