רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק יב
וְטַעַם וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת וְקַיָּמוֹת בְּרוֹמְמוּתָן, כִּלְשׁוֹן "וַאֲמָנָה עַל הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" (נחמיה יא כג), וְכֵן "אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים אֲמָנָה" (שם י יא), דָּבָר קַיָּם בִּבְרִית, וְכֵן "הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן" (ישעיה כב כג), חָזָק: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, נָשָׂא עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת לְרוּם הַשָּׁמַיִם לִרְמֹז עַל עֶשֶׂר סְפִירוֹת לְדָבְקָה בֶּאֱמוּנָה הַנִּלְחָם לְיִשְׂרָאֵל, וּבְכָאן נִתְבָּאֵר עִנְיַן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים וְסוֹדוֹ: