רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יב · פסוק לט
וְטַעַם וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק שֶׁאָפוּ אוֹתוֹ מַצּוֹת מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ "שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה".
וְאָמַר כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, לוֹמַר שֶׁאָפוּ אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲבוּר כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ לֶאֱפוֹת אוֹתוֹ בָּעִיר וְלָשֵׂאת אוֹתוֹ אָפוּי מַצּוֹת, וְעַל כֵּן נָשְׂאוּ אוֹתוֹ בָּצֵק וּמִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם, וּמִהֲרוּ וְאָפוּ אוֹתוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְּסֻכּוֹת, כְּשֶׁבָּאוּ שָׁם לְשָׁעָה קַלָּה כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (מכילתא כאן):