רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק י · פסוק כט
לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ פַּעַם אַחֶרֶת אַחֲרֵי צֵאתִי, כִּי בְּמַכַּת הַבְּכוֹרוֹת לֹא רָאָהוּ, כִּי טַעַם "וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן" (שמות י"ב:ל"א), שֶׁהָלַךְ עַד פֶּתַח בֵּיתָם וְצָעַק בַּחֹשֶׁךְ "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי" (שם). אוֹ שֶׁשָּׁלַח לָהֶם עַל יַד הַמִּצְרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם לג) "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ". וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ, בְּהֵיכָלְךָ, שֶׁלֹּא אָבֹא עוֹד אֲנִי אֵלֶיךָ, וְכָךְ אָמְרוּ בְּאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה, יָפֶה אָמַרְתָּ, אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי עוֹד, אֵינִי בָּא אֶצְלְךָ, אַתָּה בָּא אֶצְלִי: