רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק י · פסוק ח
מִי וָמִי הַהוֹלְכִים הָיָה פַּרְעֹה רוֹצֶה שֶׁיֵּלְכוּ רָאשֵׁיהֶם זִקְנֵיהֶם וְשׁוֹטְרֵיהֶם, אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת; וּמֹשֶׁה עָנָהוּ כִּי גַּם הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת יֵלְכוּ כִּי חַג ה' לָנוּ, וּמִצְוָה עַל כֻּלָּנוּ לָחֹג לְפָנָיו, אָז חָרָה לְפַרְעֹה עַל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, וְאָמַר שֶׁלֹּא יְשַׁלַּח הַטַּף בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי הֵם לֹא יִזְבְּחוּ, אֲבָל יְשַׁלַּח כָּל הַזְּכָרִים הַגְּדוֹלִים בַּעֲבוּר הֶחָג שֶׁאָמַר, וְיִשָּׁאֲרוּ הַטַּף וְהַנָּשִׁים: