רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק טו · פסוק יב
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ הַטַּעַם, כִּי אַחַר שֶׁנָּשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ וְכִסָּמוֹ הַיָּם נָטִיתָ עֲלֵיהֶם יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וַתִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. וְהָעִנְיָן, כִּי אַחַר שֶׁטָּבְעוּ הִשְׁלִיכָם הַיָּם כְּמִנְהַג הַיַּמִּים, וְכֵן אָמַר (שמות י"ד:ל') "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם", וְשָׁם יִכְלוּ וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה. וְהִנֵּה הֵם נִבְלָעִים וְנִשְׁחָתִים, כְּמוֹ "יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי" (איוב י ח), "בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל" (איכה ב ב), וְדֶרֶךְ אוֹרְחוֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ (ישעיה ג יב), הִשְׁחִיתוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (מכילתא כאן) שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אוֹתָם, שֶׁזָּכוּ לִקְבוּרָה בִּשְׂכַר שֶׁאָמְרוּ "ה' הַצַּדִּיק" (שמות ט':כ"ז), וְאֵין לְשׁוֹן "יָמִין" וְ"יָד נְטוּיָה" רַק לִנְקָמָה וּלְהַשְׁחָתָה, וְאוּלַי יְפָרְשׁוּ נָטִיתָ יְמִינְךָ לַהֲמִיתָם בַּיָּם, וְתִבְלָעֵמוֹ אָרֶץ אַחַר כָּךְ, וְהִיא הַקְּבוּרָה שֶׁזָּכוּ אֵלֶיהָ: