רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ב · פסוק ה
לִרְחֹץ עַל הַיְאוֹר סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה עַל הַיְאוֹר לִרְחֹץ בּוֹ, לְשׁוֹן רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה. וְאִם כֵּן יִהְיֶה עַל הַיְאוֹר כְּמוֹ "אֶל הַיְאוֹר" וְכֵן "וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה עַל בֵּיתוֹ" (שמואל א ב':י"א), "כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל אָחִיו" (ירמיה כג לה). וְיִתָּכֵן שֶׁהָיוּ בַּיְאוֹר מַעֲלוֹת, וְהִיא יָרְדָה מֵאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ לִרְחֹץ בַּמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר, לֹא תִּכָּנֵס אֶל שִׁבֹּלֶת הַנָּהָר, וְרָאֲתָה הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף רָחוֹק מִמֶּנָּה וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ אוֹ הוּא כְּמוֹ לִרְחֹץ בַּיְאוֹר, וְכֵן "וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל סַל אֶחָד" (שמות כ"ט:ג'):