רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כו · פסוק מג
וּפֵרוּשׁ וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם כִּי גַּם אַחֲרֵי הַזְּכִירָה תֵּעָזֵב מֵהֶם, רֶמֶז כִּי אַחֲרֵי פְּקִידַת כּוֹרֶשׁ נֶעֶזְבָה מֵהֶם וְרָצְתָה הַשְּׁמִטּוֹת עַד אַחֲרֵי תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּבְנָה הַבַּיִת וְקִדְּשׁוּ הָעִיר בִּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת (נחמיה יב לא), וְחָזְרָה קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכָרְתוּ אֲמָנָה (שם י א) וְאָמְרוּ (שם י לב), "וְנִטֹּשׁ אֶת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וּמַשָּׁא כָל יָד". כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם רְמוּזוֹת בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת: