רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כה · פסוק יב
מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ עַל יְדֵי הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ מִן הַבַּיִת, שֶׁאִם כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה אַתָּה צָרִיךְ לְבַעֵר מִן הַבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ה:י"ב). וְאִם כֵּן לֹא יִהְיֶה הַפָּסוּק מְחֻבָּר, אֲבָל יֹאמַר לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ כִּי יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם, וּמִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ לֹא מִן הַבַּיִת. וְר"א אָמַר (אבן עזרא על ויקרא כ"ה:י"ב) "מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ" מִמַּה שֶׁתּוֹצִיא הַשָּׂדֶה מֵעַצְמָהּ תֹּאכְלוּ כֻּלְּכֶם, כַּכָּתוּב בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. וּלְדַעְתִּי יֹאמַר לֹא תִקְצְרוּ וְלֹא תִבְצְרוּ בַּשָּׁנָה הַזֹּאת כִּי יוֹבֵל הִיא וְקֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם, מִן הַשָּׂדֶה תָּבִיאוּ הַתְּבוּאָה וְתֹאכְלוּ, שֶׁתֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה לִלְקֹט וְלֶאֱכֹל עִם הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה, לֹא שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם עֵת קָצִיר וּבָצִיר וְתַאַסְפוּ לָכֶם אֶל הַבַּיִת וְאֶל הָאוֹצָרוֹת כִּתְבוּאַת שְׁאָר הַשָּׁנִים. וּמַה שֶׁשָּׁנוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ג ה), מִכָּאן אָמְרוּ הַכּוֹבֵשׁ שְׁלֹשָׁה כְּבָשִׁים בְּחָבִית אַחַת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אוֹכְלִין עַל הָרִאשׁוֹן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אַף עַל הָאַחֲרוֹן, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה יְבַעֵר מִינוֹ מִן הַבַּיִת, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל יָרָק אֶחָד לַבִּעוּר. וְכָל זֶה מִדְרָשׁ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר "מִן הַשָּׂדֶה תָּבִיאוּ וְתֹאכְלוּ", וְסָמַךְ הָאֲכִילָה בַּשָּׂדֶה שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ אֶלָּא בּוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא סֶמֶךְ מִדִּבְרֵיהֶם, וּלְכָךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵקֵל בּוֹ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵקֵל בְּטַעְמוֹ. וּכְבָר כָּתַבְתִּי זֶה לְמַעְלָה (רמב"ן על ויקרא כ"ה:ז'). וְאֶפְשָׁר לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁמִּצְוַת הַבִּעוּר מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל הַטַּעַם כֵּיוָן שֶׁנִּבְלַע מִתְּחִלָּה מְבֹעָר הוּא: