רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כג · פסוק מד
וְטַעַם וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מַעְלָה אַזְהָרוֹת בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו, וּמֹשֶׁה יְדַבֵּר בָּהֶן אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וּפְעָמִים יַזְכִּיר אַחֲרֵיהֶם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסוֹף פָּרָשַׁת מוּמִין (ויקרא כ"א:כ"ד) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי אע"פ שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אִישׁ מִזַּרְעֲךָ" (שם פסוק יז) רָצָה לְהַזְהִיר ב"ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ. וְאוּלַי הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁאָדָם מְכַסֶּה עַל מוּמָיו, וְאֵין הַכֹּהֵן חָפֵץ עוֹד לְהִפָּסֵל מִן הָעֲבוֹדָה, כִּי בֹּשֶׁת הִיא וּכְלִמָּה לוֹ, וְעַל כֵּן יַזְהִיר ב"ד בְּעִנְיָן זֶה. אֲבָל בְּכָאן אָמַר שֶׁדִּבֵּר אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְכֻלָּם כְּאֶחָד, לֹא יִחֵד בָּהֶם בְּנֵי אַהֲרֹן. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהָאַזְהָרָה בְּכֻלָּם שָׁוָה, כִּי עִקַּר הַפָּרָשִׁיּוֹת לִשְׁבּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַמּוֹעֲדִים וְלִקְרוֹתָם מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְלֹא נִזְכַּר בָּהֶן מִן הַקָּרְבָּנוֹת לְבַד קָרְבַּן הָעֹמֶר (ויקרא כ"ג:י"ב-י"ג) וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם (פסוקים יח כ), שֶׁהֵם הַגּוֹרְמִים. וּבְפָרָשַׁת עִקַּר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אָמַר (ויקרא ט"ז:ב') "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ". וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בּוֹ (ת"כ פרק יז יב) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח וְהִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת וְהִלְכוֹת הֶחָג בֶּחָג, בַּלָּשׁוֹן שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ בּוֹ בַּלָּשׁוֹן הַהוּא אוֹמֵר לָהֶם כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא כ"ג:מ"ד) גַּם הוּא נִתְכַּוֵּן לָזֶה, שֶׁאָמַר "וּמַלֵּל מֹשֶׁה יָת סְדַר מוֹעֲדַיָּא דַּה' וְאַלֵּפִנּוּן". וְהַנִּרְאֶה כִּי דַּעְתּוֹ לִרְמֹז שֶׁלִּמְּדָם סֵדֶר הַמּוֹעֲדוֹת בְּתִקּוּנֵי הָעִבּוּר הַנִּמְסָר לוֹ עַל פֶּה בְּסִינַי, וְנִרְמָז בְּ"אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (לעיל פסוק ד), וְהוּא לִמְּדָם עַל פֶּה כָּל הַסֵּדֶר הַמְקֻבָּל בְּסוֹד הָעִבּוּר: