אור ברסלב
רמב"ן על ויקרא פרק כג › פסוק לט

רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק כג · פסוק לט

פסוק לו

בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ שֶׁיְּהֵא חֹדֶשׁ שְׁבִיעִי זֶה בִּזְמַן אֲסִיפָה. מִכָּאן שֶׁנִּצְטַוּוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים, שֶׁאִם אֵין הָעִבּוּר - פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ אוֹ הַחֹרֶף, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ג:ל"ט). וּלְשׁוֹן ת"כ (פרק טו ו ז), עַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים שֶׁתַּעֲשֶׂה הֶחָג בַּאֲסִיפַת הַפֵּרוֹת. יָכוֹל בַּאֲסִיפַת כָּל הַפֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ", מִגָּרְנְךָ לֹא כָּל גָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ לֹא כָּל יִקְבֶךָ. אִי "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ", יָכוֹל מִקְצָת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ". הָא כֵיצַד, הִשְׁתַּדֵּל לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה שֶׁתַּעֲשֶׂה הֶחָג בְּרוֹב אֲסִיפַת כָּל הַפֵּרוֹת. וּכְבָר לָמְדוּ הָעִבּוּר מֵחֹדֶשׁ הָאָבִיב (ר"ה כא), אֲבָל שָׁם לִמֵּד עַל הָאָבִיב וְכָאן לִמֵּד עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, שֶׁכָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים (סנהדרין יא), עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַל הָאָבִיב וְעַל פֵּרוֹת הָאִילָן וְעַל הַתְּקוּפָה. וְהִנֵּה הָעִבּוּר נִלְמַד מֵאֵלָיו שֶׁהֶחָג הַזֶּה בִּזְמַן אֲסִיפָה, אֲבָל עִנְיַן שִׁיטַת הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם כֻּלָּם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב בְּכֻלָּם אִשֶּׁה לַה', אָכֵן בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה בַּעֲבוּר שֶׁהוּא עֵת אָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' בְּשִׁבְעַת יָמִים. וְהוֹסִיף לוֹמַר בְּכָאן, "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן", שֶׁתִּשְׁבְּתוּ וְתָנוּחוּ בָּהֶם כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על ויקרא כ"ג:כ"ד), וְאָמַר עוֹד שֶׁתּוֹסִיפוּ לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּלוּלָב וְאֶתְרוֹג שִׁבְעַת יָמִים, כִּי הוּא זְמַן שִׂמְחָה שֶׁבֵּרַךְ הַשֵּׁם אוֹתְךָ בְּכָל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ לְפָנָיו. וְטַעַם "תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה'", שֶׁתָּחֹגּוּ לְפָנָיו לָתֵת הוֹדָאָה לִשְׁמוֹ עַל אֹסֶף מַעֲשֵׂיכֶם כִּי בָא, וְחָזַר וְאָמַר עוֹד (ויקרא כ"ג:מ"א) "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה'" לִסְמֹךְ אֵלָיו "בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ" (ויקרא כ"ג:מ"ב). וְטַעְמוֹ, וְחַגּוֹתֶם אוֹתוֹ חַג שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁתֵּשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת, וְכָל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת, לוֹמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ חַג שִׁבְעָה בְּלוּלָב וְשִׂמְחָה וּבְסֻכָּה. וּמִדְרָשׁוֹ, "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה'", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז טו), יָכוֹל יִטְעֹן חֲגִיגָה כָּל שִׁבְעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹתוֹ" וְכוּ' בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק יז א):

תוכן העניינים

רמב"ן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה