רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כג · פסוק כח
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּגוּף הַיּוֹם הַזֶּה, וְכֵן "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" (ויקרא כ"ג:י"ד) עַד גּוּף הַיּוֹם, וְכֵן "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" (שמות כד י) גּוּף הַשָּׁמַיִם. וְלֹא נוּכַל לְפָרֵשׁ שֶׁיִּרְמֹז אֶל עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְכֹחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי האזינו שלז) בְּפָסוּק "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ" (בראשית ז יג), "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יב נא), כִּי כָּתוּב (ויקרא כ"ג:ל"ב) "בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב", וְכֵן "וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כ"ג:כ"א) - גַּם הַלַּיְלָה בִּכְלָל. וְהִנֵּה לֹא הִזְכִּיר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" בְּשַׁבָּת וְלֹא בַּמּוֹעֲדִים, רַק בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת (ויקרא כ"ג:כ"א) וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים (כאן), וְכֵן בְּאִסּוּר הֶחָדָשׁ אָמַר (ויקרא כ"ג:י"ד) "עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה". וְהַנִּרְאֶה בְּטַעַם הַדָּבָר, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר בְּשָׁבוּעוֹת "מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה וְגוֹ' תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם", וְאָמַר "וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה מִמּוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ" וּגְמַר הָעִנְיָן (ויקרא כ"ג:ט"ו-י"ז), וְהֶאֱרִיךְ לְצַוּוֹת בַּקָּרְבָּנוֹת (ויקרא כ"ג:י"ח-כ'), הֻצְרַךְ לוֹמַר (ויקרא כ"ג:כ"א) "וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ", כִּי גּוּף הַיּוֹם הוּא קָדוֹשׁ וְאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, וְאֵינֶנּוּ תָּלוּי בָּעֹמֶר וְלֹא בַּקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִפְּנֵי שֶׁאָמַר (ויקרא כ"ג:כ"ז) "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'" וּבְפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת תָּלָה עוֹד הַכַּפָּרָה בַּקָּרְבָּנוֹת וּבְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, מִפְּנֵי כֵן הֻצְרַךְ לוֹמַר (כאן) וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּגוּף הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא, בְּגוּפוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם מִלְּבַד כַּפָּרַת הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן "עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" בֶּחָדָשׁ (ויקרא כ"ג:י"ד), עַד גּוּף הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁהוּא יוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יָבֹא הַקָּרְבָּן, הַמִּצְוָה נוֹהֶגֶת בְּגוּף הַיּוֹם הַזֶּה לִהְיוֹת הֶחָדָשׁ אָסוּר לְפָנָיו וּמֻתָּר לְאַחֲרָיו. וְזֶה טַעַם אָמְרוֹ (ויקרא כ"ג:י"ד) "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על ויקרא כ"ג:ט"ז). וּמָצָאנוּ עוֹד שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" בְּעִנְיָנִים נִגְזָרִים לְעִתִּים מְזֻמָּנִים, אָמַר בְּנֹחַ "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ" וְגוֹ' "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב מא), "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים" (דברים לב מח מט), וְהַטַּעַם בְּאֵלּוּ מִפְּנֵי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהִכְנִיס נֹחַ בַּתֵּבָה קֹדֶם לָכֵן הַרְבֵּה מִן הַחַיָּה וְהָעוֹף; וְכֵן יִתָּכֵן שֶׁיָּצְאוּ מִקְצָת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קֹדֶם לָכֵן וּבַיּוֹם הַהוּא נִגְמַר הָעִנְיָן; וְכֵן קֹדֶם לַיּוֹם הַהוּא הָיְתָה צַוָּאָה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בָּעֲלִיָּה הַהִיא וּבַיּוֹם הַהוּא עָלָה; לְכָךְ פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב בְּכֻלָּן שֶׁהָיוּ בְּגוּף הַיּוֹם הַהוּא, לֹא שֶׁהֻתְחַל בָּהֶם מִתְּחִלָּה וְנִשְׁלַם עִנְיָנָם בַּיּוֹם הַהוּא, רַק הַכֹּל הָיָה בְּגוּף הַיּוֹם הַזֶּה. וְכֵן "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם" וְגוֹ' (בראשית יז כו), שֶׁנִּמּוֹלוּ עַם רַב בְּיוֹם אֶחָד, לְהַגִּיד זְרִיזוּתוֹ בַּמִּצְוֹת. וְכֵן נִרְאֶה לִי עוֹד כִּי "עֶצֶם" כָּל דָּבָר - כֹּחוֹ וְתָקְפּוֹ, נִגְזַר מִלְּשׁוֹן "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" (דברים ח יז), "עֹז וְתַעֲצוּמוֹת" (תהלים סח לו), וְכֵן "זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ" (איוב כא כג) - בְּתֹקֶף שְׁלֵמוּתוֹ. וּבַעֲבוּר שֶׁהָעֲצָמוֹת מוֹסְדוֹת הַגּוּף וְתָקְפּוֹ יִקָּרְאוּ כֵן. וְהִנֵּה "כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" (שמות כד י), שֶׁטַּהֲרַת הַדָּבָר שֶׁרָאוּ בְּרוּרָה וַחֲזָקָה כְּחֹזֶק טֹהַר הַשָּׁמַיִם. וּלְכָךְ יַזְכִּיר בַּיָּמִים הַנִּזְכָּרִים "עֶצֶם הַיּוֹם", כִּי הָעִנְיָן בָּהֶם בְּעַצְמָם, לֹא בְּדָבָר אַחֵר נוֹסָף בָּהֶם, שֶׁהוּא הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ בָּהֶם. וְכֵן אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא כ"ג:כ"ח) "בִּקְרַן יוֹמָא הָדֵין", בְּקַרְנוֹ שֶׁל יוֹם, בְּגוּפוֹ וְכֹחוֹ, מִלְּשׁוֹן "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ" (תהלים עה יא), "מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי" (כב ג), כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהַכּוֹחַ בַּקַּרְנַיִם יִקְרְאוּ גּוּף הַדָּבָר קַרְנוֹ. וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים (תרומות פ"ז מ"א), מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ. וְיֵשׁ גּוֹרְסִין בַּתַּרְגּוּם "בִּכְרַן" בְּכָ"ף, וְהַכֹּל אֶחָד, כִּי בַּכָּתוּב "כּוֹבַע" וְ"קוֹבַע" שָׁוִים, וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ חֲכָמִים בְּכָל לְשׁוֹן עַכָּבָה בְּכָ"ף, נִגְזַר מִ"וְלֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ" (איוב לז ד), וְיֹאמְרוּ מִתְקַשֵּׁט (תוספתא כתובות ז ג) מִן תַּכְשִׁיטִין, וְאָמְרוּ קִרְסְמוּהָ נְמָלִים (פאה פ"ב מ"ז) מִן "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ יד). וְהַנֶּאֱמָר בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" גַּם כֵּן פֵּרוּשׁוֹ בְּכֹחַ הַיּוֹם הַהוּא, שֶׁהֵם עִנְיָנִים לֹא יֵעָשׂוּ בְּיוֹם אֶחָד כְּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם. לְפִיכָךְ אָמַר כִּי כָּל הַחַיָּה וְכָל הַבְּהֵמָה וְכָל הָעוֹף וְכָל רוֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה נֶאֶסְפוּ בְּכֹחַ הַיּוֹם הַהוּא בִּגְזֵרַת הָאֵל עֲלֵיהֶם, כִּי פִּיו הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן. וְכֵן לֹא יֵאָסְפוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף וְיֵצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, רַק בְּכֹחַ הַיּוֹם הַנִּגְזָר עָלָיו כֵּן מִפִּי עֶלְיוֹן. וְכֵן בְּעִנְיַן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, לְהַגִּיד כִּי בַּיּוֹם שֶׁנִּצְטַוָּה בַּשִּׁירָה וּכְתָבָהּ וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים לא כב), וַיְכַל לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (שם לב מה), נִגְזַר עָלָיו שֶׁיַּעֲלֶה בְּכֹחַ הַיּוֹם הַהוּא שֶׁהַגְּזֵרָה בּוֹ אֶל הַר הָעֲבָרִים, וְאָמַר וְזֹאת הַבְּרָכָה וְעָלָה שָׁם. וְהוּא עִנְיָן רָאוּי לְיָמִים רַבִּים אֲבָל נַעֲשָׂה בְּכֹחוֹ וְעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם. וְכֵן מִילַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנָה עָשָׂר אִישׁ בְּיוֹם אֶחָד בְּבֵית אַבְרָהָם מֵה' הוּא. וְאָמַר יְחֶזְקֵאל (ב ג) "הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה", לְהַכְנִיס הַיּוֹם בַּכְּלָל הַהוּא. וְכֵן "עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" דְּחָדָשׁ, שֶׁהוּא עַד וְעַד בִּכְלָל, כִּי גּוּף הַדָּבָר כֹּחוֹ וְתָקְפּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (תו"כ פרק יד ז ח) מִלְּשׁוֹן "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" דְּמוֹעֲדִים, עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, כְּלוֹמַר מֵעֵת צֵאת הַכּוֹכָבִים עַד צֵאתָם בְּלֵיל הַמָּחֳרָת, לְמַעֵט הַתּוֹסֶפֶת שֶׁלָּמְדוּ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וְיִדְרְשׁוּ (בספרי דברים לב מח) בְּנֹחַ וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם וּמֹשֶׁה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם - בַּחֲצִי הַיּוֹם, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי, וּכְתָבוֹ רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ (דברים לב מח):