אור ברסלב
רמב"ן על ויקרא פרק כג › פסוק כד

רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק כג · פסוק כד

פסוק כב

יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן שֶׁיִּהְיֶה יוֹם שְׁבִיתָה לָנוּחַ בּוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (שבת כד), "שַׁבָּתוֹן" - עֲשֵׂה הוּא. וְהִנֵּה הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּי"ט עוֹבֵר בְּלָאו וַעֲשֵׂה, וְהַשּׁוֹבֵת בּוֹ מְקַיֵּם עֲשֵׂה. וְעַל דַּעְתָּם הַמּוֹעֲדוֹת כֻּלָּם הֻקְשׁוּ זֶה לָזֶה, כִּי לֹא נֶאֱמַר "שַׁבָּתוֹן" בְּחַג הַמַּצּוֹת וְלֹא בַּעֲצֶרֶת. וּבַמְּכִילְתָּא (בא ט) רָאִיתִי בְּפָרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה" (שמות יב יז) לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם" (שם פסוק טז), אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם מְלָאכָה, דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה" לְהָבִיא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת. יָכוֹל אַף חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת, וְהַדִּין נוֹתֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן" (להלן כט לט). וְהִנֵּה יִדְרְשׁוּ "שַׁבָּתוֹן" לִשְׁבּוֹת בּוֹ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן. אֲבָל לֹא נִתְבָּרֵר לִי זֶה, שֶׁאִם תֹּאמַר שֶׁהוּא אַסְמַכְתָּא, מָה טַעַם שֶׁיֹּאמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, כִּי "שְׁבוּת" בִּלְשׁוֹנָם נֶאֱמַר לְעוֹלָם עַל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, וְהָאֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר דְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁבוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין מִן הַכָּתוּב, וְדֶרֶךְ הָאַסְמַכְתּוֹת לִשְׁנוֹת שֶׁהֵם מִן הַתּוֹרָה, לֹא שֶׁיֹּאמְרוּ דָּבָר זֶה שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִנַּיִן מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל הָיָה לוֹ לוֹמַר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְלָאכָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁבָּתוֹן". וְנִרְאֶה שֶׁהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה לוֹמַר שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִן הַתּוֹרָה לִהְיוֹת לָנוּ מְנוּחָה בְּי"ט אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְלָאכָה, לֹא שֶׁיִּטְרַח כָּל הַיּוֹם לִמְדֹּד הַתְּבוּאוֹת וְלִשְׁקֹל הַפֵּרוֹת וְהַמַּתָּכוֹת וּלְמַלֵּא הֶחָבִיּוֹת יַיִן וּלְפַנּוֹת הַכֵּלִים וְגַם הָאֲבָנִים מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאִם הָיְתָה עִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה וּדְלָתוֹת נְעוּלוֹת בַּלַּיְלָה יִהְיוּ עֹמְסִים עַל הַחֲמוֹרִים, וְאַף יַיִן וַעֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא יָבִיאוּ בְּי"ט, וְיִהְיֶה הַשּׁוּק מָלֵא לְכָל מִקָּח וּמִמְכָּר, וְתִהְיֶה הַחֲנוּת פְּתוּחָה וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף וְהַשֻּׁלְחָנִים עַל שֻׁלְחָנָם וְהַזְּהוּבִים לִפְנֵיהֶם, וְיִהְיוּ הַפּוֹעֲלִים מַשְׁכִּימִין לִמְלַאכְתָּן וּמַשְׂכִּירִין עַצְמָם כְּחוֹל לִדְבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְהֻתְרוּ הַיָּמִים הַטּוֹבִים הָאֵלּוּ וַאֲפִלּוּ הַשַּׁבָּת עַצְמָהּ, שֶׁבְּכָל זֶה אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מְלָאכָה. לְכָךְ אָמְרָה תּוֹרָה "שַׁבָּתוֹן", שֶׁיִּהְיֶה יוֹם שְׁבִיתָה וּמְנוּחָה לֹא יוֹם טֹרַח. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ טוֹב וְיָפֶה. וְאַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי בִּמְכִילְתָּא אַחֲרִיתִי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (יב טז) שֶׁשָּׁנוּ בָּהּ לָשׁוֹן אַחֵר, אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עַל מִינָהּ חַטָּאת, מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל מִינָהּ חַטָּאת מִנַּיִן, כְּגוֹן לֹא עוֹלִין בָּאִילָן וְלֹא רוֹכְבִים עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מְסַפְּקִים וְלֹא מְטַפְּחִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מְלָאכָה". אֵין לִי אֶלָּא בִּרְשׁוּת, בְּמִצְוָה מִנַּיִן שֶׁאֵין מַקְדִּישִׁין וְאֵין מַעֲרִיכִין וְאֵין מַחְרִימִין וְאֵין מַגְבִּיהִין תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁבָּתוֹן" - שְׁבוּת. וּכְעִנְיָן זֶה הִיא שְׁנוּיָה בְּת"כ (אחרי פרק ז ט) בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאע"פ שֶׁאֵלּוּ הַבָּרָיְתוֹת חֲלוּקוֹת בִּלְשׁוֹנָן וּבְמִדְרְשֵׁיהֶן, שֶׁמָּא לְדָבָר אֶחָד נִתְכַּוְּנוּ לְהָבִיא אַסְמַכְתָּא לִשְׁבוּת דְּרַבָּנָן. וּמִכָּל מָקוֹם בֵּין שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשׁ הַבָּרַיְתָא הָרִאשׁוֹנָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ אוֹ שֶׁהֵן כֻּלָּן אַסְמַכְתּוֹת, אֲבָל פֵּרוּשׁ "שַׁבָּתוֹן" כָּךְ הוּא, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ מְנוּחָה מִן הַטֹּרַח וְהֶעָמָל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְהוּא עִנְיָן הָגוּן וְטוֹב מְאֹד. וְהִנֵּה הֻזְהֲרוּ עַל הַמְּלָאכוֹת בְּשַׁבָּת בְּלָאו וְעָנַשׁ כָּרֵת וּמִיתָה, וְהַטְּרָחִים וְהֶעָמָל בַּעֲשֵׂה, וּבְי"ט הַמְּלָאכָה בְּלָאו וְהַטֹּרַח בַּעֲשֵׂה. וּמִמֶּנּוּ אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו נח יג) "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". וְכֵן "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (ויקרא כ"ה:ד'), שַׁבָּת שֶׁל מְנוּחָה, שֶׁלֹּא יַחֲרֹשׁ וְלֹא יַעֲבֹד אוֹתָהּ כְּלָל. וְזֶהוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ שֶׁאֵין בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מִשּׁוּם שְׁבוּת, וְזֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֵינוֹ אוֹמֵר לְגוֹי וְעֹשֶׂה (מו"ק יב), שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁבוּת דַּאֲמִירָה הֶחְמִירוּ בָּהּ:

זִכְרוֹן תְּרוּעָה פְּסוּקֵי זִכְרוֹנוֹת וּפְסוּקֵי שׁוֹפָרוֹת, לִזְכֹּר לָכֶם עֲקֵדַת יִצְחָק שֶׁקָּרַב תַּחְתָּיו אַיִל, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ג:כ"ד). וְהָיָה צָרִיךְ הָרַב לְהָבִיא גַּם פְּסוּקֵי הַמַּלְכֻיוֹת מִן הַמִּדְרָשׁ, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב פְּסוּקֵי הַזִּכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְלֹא יַזְכִּיר הַמַּלְכֻיוֹת. וּכְבָר דָּרְשׁוּ אוֹתָם מִפָּסוּק "וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר י י), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", אֶלָּא זֶה בִּנְיַן אָב, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר זִכְרוֹנוֹת אַתָּה סוֹמֵךְ לָהֶם אֶת הַמַּלְכֻיוֹת, כִּדְאִיתָא בְּת"כ (פרשה יא ב) וּבְמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה ל"ב). אֲבָל כָּל זֶה אַסְמַכְתָּא מִדִּבְרֵיהֶם. וּמְפֹרָשׁ אָמְרוּ (שם לד), הוֹלְכִין לִמְקוֹם שֶׁתּוֹקְעִין וְאֵין הוֹלְכִין לִמְקוֹם שֶׁמְּבָרְכִין. פְּשִׁיטָא, הָא דְּאוֹרָיְתָא וְהָא דְּרַבָּנָן, לָא צְרִיכָה דְּאע"ג דְּהָא וַדַּאי וְהָא סָפֵק. אֲבָל "זִכְרוֹן תְּרוּעָה" כְּמוֹ "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט א), יֹאמַר שֶׁנָּרִיעַ בַּיּוֹם הַזֶּה וְיִהְיֶה לָנוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן (שם י י) "וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם". וּבַעֲבוּר שֶׁאָמַר שָׁם "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם" וְכָאן צִוָּה בִּתְרוּעָה סְתָם בַּמּוֹעֵד הַזֶּה בִּלְבַד, וְאַחֲרֵי כֵּן אָמַר (ויקרא כ"ג:י"א) "וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה", הִנֵּה הַתְּרוּעָה הַזֹּאת אֵינָהּ הַתְּרוּעָה הַהִיא, שֶׁהִיא בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל הַקָּרְבָּן וְזֹאת אֵינָהּ עַל הַקָּרְבָּן, אֲבָל הִיא חוֹבָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְהִיא בְּשׁוֹפָר, כִּי לֹא צִוָּהוּ עֲדַיִן לַעֲשׂוֹת חֲצוֹצְרוֹת, וּסְתָם כָּל תְּרוּעָה בְּשׁוֹפָר הִיא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ"ה:ט') "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה". וְלֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב טַעַם הַמִּצְוָה הַזֹּאת לָמָּה הַתְּרוּעָה, וְלָמָּה נִצְטָרֵךְ זִכָּרוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם בַּיּוֹם הַזֶּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַיָּמִים, וְלָמָּה יְצַוֶּה לִהְיוֹתוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּחָדְשׁוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ נִרְאֶה שֶׁבּוֹ יִהְיֶה דִּין לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בָם יָדִין עַמִּים, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשֵׁב לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק, וְאַחֲרֵי כֵן בַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים יִשָּׂא לְפֶשַׁע עֲבָדָיו, רָמַז הַכָּתוּב הָעִנְיָן כַּאֲשֶׁר נוֹדַע בְּיִשְׂרָאֵל מִפִּי הַנְּבִיאִים וְאָבוֹת קְדוֹשִׁים. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, תְּרוּעָה הִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים פט טז), וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב "תְּרוּעַת מִלְחָמָה" (ירמיהו ד יט), כִּי הַשֵּׁם אִישׁ מִלְחָמָה. אִם כֵּן "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹם לִתְרוּעָה לָנוּ. וְכֵן "זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ", שֶׁיִּהְיֶה הַזִּכָּרוֹן בִּתְרוּעָה וּלְפִיכָךְ הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שׁוֹפָר, כִּי הַשּׁוֹפָר רָמַז בְּ"יוֹם" וְהַ"תְּרוּעָה" בּוֹ, וְהִנֵּה הוּא יוֹם דִּין בְּרַחֲמִים, לֹא תְּרוּעַת מִלְחָמָה. וּמִפְּנֵי זֶה הִזְכִּיר הַכָּתוּב הַתְּרוּעָה, שֶׁכְּבָר קַבָּלָה בְּיַד רַבּוֹתֵינוּ וְכָל יִשְׂרָאֵל רוֹאִים עַד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁכָּל תְּרוּעָה פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ, וְלָמָּה יַזְכִּיר הַכָּתוּב תְּרוּעָה וְלֹא יַזְכִּיר הַתְּקִיעוֹת כְּלָל, לֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל הַתְּקִיעָה הִיא הַזִּכָּרוֹן, וְהוּא הַשּׁוֹפָר, וְהַתְּרוּעָה כִּשְׁמָהּ, וּמִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִן הָרַחֲמִים, תְּקִיעָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. וּלְפִיכָךְ אָמַר בְּ"יוֹדְעֵי תְּרוּעָה" כִּי בִּצְדָקָה יָרוּמוּ, "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה". וְהִנֵּה זֶה מְבֹאָר כִּי הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְיַחֵד בְּמִדַּת הַדִּין וּמַנְהִיג עוֹלָמוֹ, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְהוּא מַאֲמָרָם (ר"ה לב), מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין וְכוּ', רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם דִּין בְּרַחֲמִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם רַחֲמִים בַּדִּין. וּמִן הָעִנְיָן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ תָּבִין טַעַם הַכָּתוּב בַּמַּסָּעוֹת (במדבר י ו ז) "תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ", כִּי בְּמַסְעֵיהֶם כָּתוּב "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד יט), וְכָתוּב "וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (במדבר י לה), כְּטַעַם "פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע" (תהלים לד יז), וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל נֶאֱמַר (במדבר י לו) "שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת", כְּטַעַם "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד" (דברים לג ה). וַעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים יִרְמֹז לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יִתְעַלֶּה בָּהֶם וְיִגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט כַּיָּדוּעַ בַּקַּבָּלָה, וְגַם יֵשׁ בָּזֶה אוֹת בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהַחֹדֶשׁ הַזֶּה מַזָּלוֹ מֹאזְנַיִם כִּי בּוֹ פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה':

תוכן העניינים

רמב"ן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה