רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כג · פסוק טז
וְטַעַם מִנְחָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא יוּבָא בֵּית ה' מִנְחָה עַד שֶׁיָּבִיאוּ זֹאת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (מנחות פג). וְהֻצְרַךְ לוֹמַר "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם" בְּאִסּוּר הֶחָדָשׁ (ויקרא כ"ג:י"ד) וּבִשְׁבִיתַת חַג הַשָּׁבוּעוֹת (ויקרא כ"ג:כ"א), מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּלוּי בַּהֲנָפַת הָעֹמֶר וּבְמִנְחָה חֲדָשָׁה, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אַחֲרֵי גָּלוּתֵנוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵין עֹמֶר וּמִנְחָה יְצַוֶּה בָּהֶם, כִּי הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר כֵּן בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן, וְכֵן בְּחַג הַסֻּכּוֹת (ויקרא כ"ג:מ"א) לֹא הִזְכִּיר "בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", וְהִזְכִּיר כֵּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (ויקרא כ"ג:ל"א), כִּי בַּעֲבוּר שֶׁתָּלָה כַּפָּרָתֵנוּ בַּקָּרְבָּנוֹת כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, אָמַר בְּכָאן כִּי אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם, כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם בְּעִנּוּי וּבִשְׁבִיתַת הַמְּלָאכָה, וְאֵין הַקָּרְבָּנוֹת מְעַכְּבִין כַּפָּרָה מִמֶּנּוּ. וְכֵן לֹא הֻזְכַּר בְּכָאן בְּחַג הַמַּצּוֹת "חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם", אֲבָל בְּפָרָשַׁת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות י"ב:ב' פסוקים יד יז כ) הִזְכִּיר כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה שָׁם הַדָּבָר בַּפֶּסַח, "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (שם יב ח), הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה "חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם". וְהִזְכִּיר בְּשַׁבָּת "בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" (ויקרא כ"ג:ג'), וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהֻתְּרָה מְלָאכָה בַּמִּקְדָּשׁ בִּתְמִידִין וּמוּסָפִין, אוֹמֵר שֶׁיִּנְהַג הָאִסּוּר בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵינוּ, כִּי לֹא נֶאֱמַר בּוֹ "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", כִּי אֵינֶנּוּ אֶלָּא לוֹמַר בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם - לֹא בְּבֵית הַשֵּׁם. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (ויקהל א), בַּמּוֹשָׁבוֹת אִי אַתָּה מַבְעִיר אֲבָל אַתָּה מַבְעִיר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן נֶאֱמַר (ויקרא ג':י"ז) "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" בְּאִסּוּר חֵלֶב וְדָם, כִּי הוּא נֶאֱסָר מִפְּנֵי הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (לז), "מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם" דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּחֵלֶב וָדָם לָמָּה לִי, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְּקָרְבָּנוֹת כְּתִיב, בִּזְמַן דְּאִיכָּא קָרְבָּן אִין, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא קָרְבָּן לָא, קָא מַשְׁמָע לַן. וְשָׁם אָמְרוּ, "מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם" דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּשַׁבָּת (ויקרא כ"ג:ג') לָמָּה לִי, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְמוֹעֲדוֹת כְּתִיבָא, תִּבְּעֵי קִדּוּשׁ בֵּית דִּין כְּמוֹעֲדוֹת, קָא מַשְׁמָע לַן. וְהַכְּלָל כִּי לֹא יַזְכִּיר בַּתּוֹרָה כֵּן בְּכָל הַמִּצְוֹת שֶׁהֵן חוֹבַת הַגּוּף רַק מִפְּנֵי צֹרֶךְ עִנְיָן. וְאֵין "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה" (ויקרא כ"ג:י"ז) כְּמוֹ "מִכָּל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", אֲבָל טַעְמוֹ "מֵאֶרֶץ מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", לְהוֹצִיא חוּצָה לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תָבוֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם" (במדבר טו ב), וְכָךְ שָׁנִינוּ (מנחות פג), כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מִן הָאָרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וַאֲפִילּוּ לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר עֹמֶר בָּא מֵחוּצָה לָאָרֶץ (שם פד), מוֹדֶה בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הָאָרֶץ: