רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק כח
אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בַּנְּקֵבָה שֶׁאָסוּר לִשְׁחֹט הָאֵם וְהַבֵּן אוֹ הָאֵם וְהַבַּת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג בַּזְּכָרִים וּמֻתָּר לִשְׁחֹט הָאָב וְהַבֵּן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:כ"ח). פּוֹסֵק הָרַב הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב (חולין עט), וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא כ"ב:כ"ח), וְהוּא הַנָּכוֹן בַּגְּמָרָא בְּדִין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. אֲבָל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב כְּשֶׁמַּזְכִּיר הַנְּקֵבָה בְּיִחוּד לִקְרוֹת אוֹתָהּ פָּרָה, וְאִם כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב, וּפָרָה אוֹ כִּשְׂבָּה אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד" וְהִזְכִּיר הָאֵם וְהַבֵּן "וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ", אָמַר כִּי בַּמִּינִין הַנִּזְכָּרִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם שׁוֹר וָשֶׂה עוֹד מִצְוָה אַחֶרֶת בָּהֶן, כִּי אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ הַנִּזְכָּרִים לֹא יִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד: