אור ברסלב
רמב"ן על ויקרא פרק כ › פסוק ה

רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק כ · פסוק ה

פסוק ג

לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ בְּכָךְ, וַאֲפִלּוּ אֵין זוֹ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ':ה'). וּכְבָר כָּתַב עוֹד בְּסֵדֶר אַחֲרֵי מוֹת (לעיל יח כא) שֶׁהַמֹּלֶךְ הִיא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁמָהּ מֹלֶךְ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָהּ, שֶׁמּוֹסֵר בְּנוֹ לַכּוּמָרִים וְכוּ'. וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ עוֹלֶה וּמְתֻקָּן כַּהֹגֶן לְפִי הָעִיּוּן בַּגְּמָרָא (סנהדרין סד), כִּי לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מֹלֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה הוּא, אֵין עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בְּהַעֲבָרַת הַבָּנִים לָהּ, שֶׁאִם כֵּן לֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר זֶה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הוּא בְּאַזְהָרַת עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּאוּ בָּהּ כַּמָּה אַזְהָרוֹת בַּתּוֹרָה כְּלָלִיּוֹת, וְהוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל הָעֹנֶשׁ הַנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת "כִּי יִמָּצֵא בְּקִרְבְּךָ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם" (דברים יז ב ג). אֲבָל עַל כָּרְחֵנוּ נִדְרֹשׁ שֶׁכָּל עִקָּר לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְחַיֵּב עַל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת שֶׁל הַעֲבָרַת הַזֶּרַע בְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין שם), וּלְמַאן דְּאָמַר מֹלֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה הוּא, כָּרֵת דְּמֹלֶךְ לָמָּה לִי, לְמַעֲבִיר בְּנוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וְהוּא הַדִּין לְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה הָאֲמוּרִין בּוֹ, שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ אֶלָּא לְמַעֲבִיר בְּנוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וְנִרְאֶה שֶׁלְּפִי הַדַּעַת הַזּוֹ לְשׁוֹן "מֹלֶךְ" אֵינוֹ שֵׁם לְפֶסֶל וְצֶלֶם מְיֻחָד אֶלָּא שֵׁם לְכָל נֶעֱבָד בִּכְלָלָם, כָּל שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ וּתְקַבְּלֶנּוּ עָלֶיךָ לֶאֱלוֹהַּ. וְהִנֵּה כְּפִי הַדַּעַת הַזּוֹ יִקְרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן לַשִּׁקּוּץ שֶׁלָּהֶן "מֹלֶךְ" (מלכים א יא ז), כִּי הוּא מַלְכָּם, וְהוּא שֵׁם כּוֹלֵל לְכָל נֶעֱבָד, כִּי הוּא מִלְּשׁוֹן מַלְכוּת. וְלֹא כְּדִבְרֵי הָרַב זַ"ל שֶׁאָמַר שֶׁהִיא ע"ז שֶׁשְּׁמָהּ "מֹלֶךְ" וַעֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ. וְכֵן מַה שֶׁכָּתַב פֹּה שֶׁהֻצְרַךְ "לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ" לְרַבּוֹת שְׁאַר ע"ז שֶׁעֲבָדָהּ בְּכָךְ וַאֲפִלּוּ אֵין זוֹ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר מִן הַטַּעַם שֶׁהִזְכַּרְנוּ, שֶׁכָּל עַצְמוֹ לֹא נֶאֱמַר הַכָּרֵת בַּמֹּלֶךְ אֶלָּא לְחַיְּבוֹ בְּשֶׁאֵין דַּרְכּוֹ, וְכָל ע"ז בַּמַּשְׁמָע. וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁתֹּאמַר חִיֵּב הַכָּתוּב כָּרֵת בְּאוֹתָהּ ע"ז שֶׁשְּׁמָהּ מֹלֶךְ בְּמַעֲבִיר לוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ, וְחָזַר וְרִבָּה בּוֹ אַף פְּעוֹר וּמַרְקוּלִיס לְכָרֵת, וְכִי לָמָּה יִצְטָרֵךְ הַכָּתוּב לְכָךְ, מַאי שְׁנָא אוֹתָהּ ע"ז מִשְּׁאָר כָּל ע"ז שֶׁבָּעוֹלָם. וְעוֹד שֶׁאִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְרַבּוֹת עוֹד מַעֲבִיר בְּנוֹ לִפְעוֹר וּמַרְקוּלִיס בִּסְקִילָה, כְּשֵׁם שֶׁרִבָּה אוֹתוֹ לְכָרֵת. אֶלָּא לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב מֹלֶךְ כָּל עִקָּר, בֵּין בְּאַזְהָרָה (לעיל יח כא) בֵּין בְּעֹנֶשׁ כָּרֵת וּסְקִילָה (כאן), אֶלָּא בְּמַעֲבִיר בְּנוֹ בְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ לְכָל ע"ז שֶׁבָּעוֹלָם, וּבֵין שֶׁתֹּאמַר שֶׁהַמֹּלֶךְ הוּא שֵׁם לְכָל ע"ז כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ אוֹ שֶׁתֹּאמַר שֶׁהִיא ע"ז יְדוּעָה שֶׁתִּקָּרֵא כָּךְ, הִזְכִּיר הַכָּתוּב אוֹתָהּ ע"ז בְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְהוּא הַדִּין לְכֻלָּן, שֶׁהַחֹמֶר הַזֶּה הוּא בַּעֲבוּר הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הַזּוֹ. וְכֵן מוֹכִיחַ כָּל זֶה בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (סנהדרין ס"ד) לְפִי הַדַּעַת הַזּוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב שֶׁהַמֹּלֶךְ ע"ז הוּא. אֲבָל מִשְׁנָתֵנוּ הִיא שְׁנוּיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר מֹלֶךְ לָאו ע"ז הִיא, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ נֶעֱבָד שֶׁיְּקֻבַּל עֲלֵיהֶם כֶּאֱלוֹהַּ כְּלָל, אֲבָל הוּא כְּמַעֲשֵׂה כִּשּׁוּף, לִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַהוּא. וּלְפִי הַדַּעַת הַזּוֹ, הֶעֱבִיר בְּנוֹ לִפְעוֹר אוֹ לְמַרְקוּלִיס פָּטוּר. גַּם דִּבְרֵי רַשִׁ"י בְּפֵרוּשָׁיו בְּסַנְהֶדְרִין כָּךְ הֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְהַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (קדושים י יג), "וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ" לְרַבּוֹת שְׁאָר ע"ז בְּהִכָּרֵת, אֵינוֹ מִיִּתּוּר "לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ" כַּמַּשְׁמַע מִדִּבְרֵי הָרַב, אֲבָל יֹאמַר כִּי הַכָּרֵת הַזֶּה כֻּלּוֹ מְיֻתָּר הוּא, וְנִדְרֹשׁ אוֹתוֹ לִשְׁאָר ע"ז. וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין סד), שָׁלֹשׁ כָּרֵתוֹת בַּע"ז לָמָּה, אַחַת כְּדַרְכָּהּ; וְאַחַת לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, כְּלוֹמַר לְזִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁנִּתְרַבּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ לְמִיתָה, וּמְחַיֵּב אוֹתָן בְּכָאן בְּהִכָּרֵת; וְאַחַת לַמֹּלֶךְ. וּלְמַאן דְּאָמַר מֹלֶךְ ע"ז הוּא, לְמַעֲבִיר בְּנוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, כְּלוֹמַר בְּכָל ע"ז שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ:

תוכן העניינים

רמב"ן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה