רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק כו
לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לְהַרְבֵּה פָנִים נִדְרָשׁ בְּסַנְהֶדְרִין (סג), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"ט:כ"ו). וְהָעוֹלֶה מִשָּׁם לְפִי הַסֻּגְיָא שֶׁהֵם כֻּלָּם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב כָּל אֲכִילַת הַדָּם בְּלָאו אֶחָד. וְאִם כֵּן מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּשָׁאוּל (שמואל א יד לג) "הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה' לֶאֱכֹל עַל הַדָּם" - שֶׁהָיוּ חוֹטְאִים בְּאֶחָד מִן הַשֵּׁמוֹת הַנִּכְלָלִים בַּלָּאו הַזֶּה, כִּי הָיוּ אוֹכְלִים מִן הַבְּהֵמָה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ. זֶהוּ מַה שֶׁאָמַר (שם פסוק לב) "וַיַּעַט הָעָם אֶל הַשָּׁלָל", שֶׁהוּא כְּעַיִט הַדּוֹרֵס וְאוֹכֵל, "וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וְגוֹ' וַיִּשְׁחֲטוּ אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם" מֵרֹב הַשָּׁלָל בַּבְּהֵמוֹת, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹפְכִים דָּמָם אַרְצָה הָיוּ תּוֹלְשִׁים אֶבְרֵיהֶם וְאוֹכְלִים קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הוּא מִין מִמִּינֵי הַכִּשּׁוּף אוֹ הַקְּסָמִים, כִּי הוּא דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְהָיוּ שׁוֹפְכִים הַדָּם וּמְאַסְּפִים אוֹתוֹ בְּגֻמָּא, וְהַשֵּׁדִים מִתְקַבְּצִים שָׁם כְּפִי דַּעְתָּם וְאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָנָן, לְהַגִּיד לָהֶם הָעֲתִידוֹת. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ יִשְׂרָאֵל עִם שָׁאוּל בַּמַּחֲנֶה הַהוּא הָיוּ מִתְפַּחֲדִים מְאֹד מִן הַפְּלִשְׁתִּים, וְלֹא הָיָה שָׁאוּל עוֹשֶׂה דָּבָר בִּלְתִּי שְׁאֵלַת אוּרִים וְתֻמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם פסוק לו) "נִקְרְבָה הֲלֹם אֶל הָאֱלֹהִים", וְהָעָם הָיוּ שׁוֹאֲלִים בְּשֵׁדִים אוֹ בִּכְשָׁפִים לָדַעַת דַּרְכָּם וּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאוֹכְלִים עַל הַדָּם לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא. וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב (שם פסוק לג) "וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה' לֶאֱכֹל עַל הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם", לוֹמַר הִנֵּה הַשֵּׁם עָשָׂה לָכֶם תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה הַיּוֹם וְאַתֶּם שׁוֹאֲלִים לְלֹא אֱלֹהִים, בְּגִידָה הִיא זוֹ. וְעוֹד אֲפָרֵשׁ אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ (דברים יח ט):