רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק כב
וְטַעַם הַזְּכוּר וְהַבְּהֵמָה מְפֻרְסָם, כִּי הוּא דָּבָר נִתְעָב וְאֵינֶנּוּ בְּקִיּוּם הַמִּינִין, כִּי אָדָם וּבְהֵמָה לֹא יוֹלִידוּ. וְכָתַב ר' אַבְרָהָם (אבן עזרא על ויקרא י"ח:כ"ב) אַחַר שֶׁמָּצָאנוּ "הֵן שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת אָבִי" (בראשית יט לד), הִנֵּה לֹא תִשְׁכַּב אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב וְלַנִּשְׁכָּב. וְאִם כִּדְבָרָיו, לָמָּה לֹא הָיְתָה הָאִשָּׁה בִּכְלַל "וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ", כִּי הַנָּשִׁים בִּכְלַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבְּכָל הַתּוֹרָה. אֲבָל טַעַם "שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת אָבִי" בַּעֲבוּר שֶׁהֵן הַשּׁוֹכְבוֹת כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ הַזֶּרַע, כַּיָּדוּעַ שֶׁהַזֶּרַע יָבֹא מִן הַתְּנוּעָה אוֹ מִן הַגּוּף כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְהַוֶּה הַקֶּצֶף בְּפִיּוֹת הַסּוּסִים בִּמְרוּצָתָם, אוֹ שֶׁיִּתְיַלֵּד בַּגִּידִים הַקְּרוֹבִים מִשָּׁם וְיֵאָסֵף שָׁם בְּסִבּוּב הַתְּנוּעָה וְיֵצֵא, וְאִם לֹא שָׁכְבוּ אוֹתוֹ לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע, כִּי הָיָה כְּאֶבֶן דּוּמָם בְּשִׁכְרוּתוֹ: