רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק יז
זִמָּה הִיא תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא י"ח:י"ז) "עֵצַת חֶטְאִין הִיא". וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"ח:י"ז), שֶׁיִּצְרְךָ יוֹעַצְךָ לַחְטֹא. וְלֹא יָדַעְתִּי טַעַם לָזֶה, שֶׁכָּל הָעֲרָיוֹת, גַּם הָעֲבֵרוֹת הָאֲחֵרוֹת, הַיֵּצֶר יוֹעֲצוֹ לַחְטֹא. אֲבָל הָעִנְיָן הוּא כִּי שֵׁם "זִמָּה" גָּזְרוּ מִן "כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" (דברים יט יט), וְלַמַּחְשָׁבָה הַהֲגוּנָה יִקְרְאוּ "מְזִמָּה", "וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" (איוב מב ב), וְלַזְּנוּת הֶעָשׂוּי בְּמַחְשָׁבָה בַּסֵּתֶר יִקָּרֵא "זִמָּה", כְּעִנְיַן "אִם נִפְתָּה לִבִּי עַל אִשָּׁה" (שם לא ט) וּכְתִיב (שם פסוק יא) "כִּי הִיא זִמָּה וְהוּא עָוֹן פְּלִילִים". וְכֵן "וְזִמָּתֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ" (יחזקאל כג כט), וְ"זִמַּת זְנוּתֵךְ" (ירמיהו יג כז), הַנִּאוּף בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי. וּלְפִי דַּעְתִּי אָמַר הַכָּתוּב "זִמָּה" בְּאִשָּׁה וּבְבִתָּהּ (כאן) וְאִשָּׁה וְאִמָּהּ (ויקרא כ':י"ד), לְגַנּוֹת הָעִנְיָן, לוֹמַר כִּי כְּשֶׁיִּשְׁכַּב עִם אַחַת שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ יַחְשֹׁב בָּאַחֶרֶת בַּעֲבוּר קִרְבָתָם וְדִמְיוֹנָם, וְהִנֵּה תִּהְיֶה שְׁכִיבַת שְׁתֵּיהֶן לוֹ זִמָּה. וְהוּא הָעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (נדרים כ) "וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי" (יחזקאל כ לח), אֵלּוּ בְּנֵי תֵּשַׁע מִדּוֹת וכו'. וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב "עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ", וְכֵן יֹאמַר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ זִמָּה הִיא" (ויקרא כ':י"ד), וְלֹא אָמַר עֶרְוַת בַּת אִשְׁתְּךָ לֹא תְגַלֵּה וְעֶרְוַת אֵם אִשְׁתְּךָ לֹא תְגַלֶּה. וְטַעַם הַכָּתוּב כִּי מִתְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה (ויקרא י"ח:ו') אָמַר "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ", כִּי אָסַר הַקְּרוֹבוֹת לוֹ מִשּׁוּם שְׁאֵרוֹ וְנָתַן בָּהֶם טַעַם (ויקרא י"ח:י') "כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה", וְעַכְשָׁו (ויקרא י"ח:י"ז-י"ח) כְּשֶׁאָסַר קְרוֹבוֹת אִשְׁתּוֹ אָמַר "שַׁאֲרָה הֵנָּה" לוֹמַר שֶׁגַּם הֵמָּה אֲסוּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁאֵר זוֹ לְזוֹ, וְתִהְיֶה מִשְׁכָּבָן בִּשְׁתֵּיהֶן זִמָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל כב יא) "וְאִישׁ אֶת כַּלָּתוֹ טִמֵּא בְזִמָּה", שֶׁטִּמְּאָהּ לְבַעְלָהּ, כִּי גַּם בִּהְיוֹתָהּ עִמּוֹ תַּחְשֹׁב בְּאָבִיו בַּעֲבוּר דִּמְיוֹנָם. וְקָרָא הַכָּתוּב שְׁכִיבַת הַבְּהֵמָה "תֶּבֶל הוּא" (ויקרא י"ח:כ"ג), שֶׁיְּבַלְבֵּל זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה, וְכֵן אָמַר (ויקרא כ':י"ב) בִּשְׁכִיבַת הַכַּלָּה "תֶּבֶל הוּא", שֶׁיִּתְעָרֵב הָאָב וְהַבֵּן לִהְיוֹת לָהּ כְּאִישׁ אֶחָד, תִּשְׁכַּב עִם שְׁנֵיהֶם יַחַד בַּמַּחְשָׁבָה: