רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק ו
אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה טַעַם אִסּוּר הָעֲרָיוֹת בִּשְׁאֵר הַבָּשָׂר אֵינֶנּוּ מְפֹרָשׁ. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג מט) כִּי הוּא לְמַעֵט הַמִּשְׁגָּל וְלִמְאֹס אוֹתוֹ וּלְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ בִּמְעַט. וְהַנָּשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָסַר הַכָּתוּב בִּשְׁאֵר הָאִשָּׁה הֵן הַמְּצוּיוֹת עִמּוֹ תָּמִיד, וְכֵן בַּשְּׁאֵר עַצְמוֹ מְצוּיוֹת לוֹ וְהוּא נִסְתָּר עִמָּהֶן. וְכַטַּעַם הַזֶּה יַגִּיד הָרַב עַל כֻּלָּן. וּכְבָר כָּתַב ר"א (אבן עזרא על ויקרא י"ח:ו') גַּם כֵּן כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת יֵצֶר לֵב הָאָדָם כַּבְּהֵמוֹת, לֹא יִתָּכֵן לֶאֱסֹר כָּל הַנְּקֵבוֹת, וְהִנֵּה אָסַר כָּל הַנִּמְצָאוֹת עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה. וְזֶה טַעַם חָלוּשׁ מְאֹד שֶׁיְּחַיֵּב הַכָּתוּב כָּרֵת עַל אֵלֶּה בַּעֲבוּר הִמָּצְאָן עִמּוֹ לִפְעָמִים, וּמַתִּיר שֶׁיִּשָּׂא אָדָם נָשִׁים רַבּוֹת לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים, וּמַה יַזִּיק אִם יִשָּׂא אֶת בִּתּוֹ לְבַדָּהּ כַּמֻּתָּר לִבְנֵי נֹחַ (סנהדרין נח), וְיִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְאֵין לָאָדָם נִשּׂוּאִים הֲגוּנִים כְּמוֹ שֶׁיַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנָּה וְיַנְחִילֵם בְּנַחֲלָתוֹ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ בְּבֵיתוֹ, כִּי הָאָרֶץ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. וְאֵין בְּיָדֵנוּ דָּבָר מְקֻבָּל בָּזֶה, אֲבָל כְּפִי הַסְּבָרָא יֵשׁ בָּעִנְיָן סוֹד מִסּוֹדוֹת הַיְּצִירָה דָּבֵק בַּנֶּפֶשׁ, וְהוּא מִכְּלַל סוֹד הָעִבּוּר שֶׁכְּבָר רָמַזְנוּ לוֹ. וְדַע כִּי הַמִּשְׁגָּל דָּבָר מְרֻחָק וְנִמְאָס בַּתּוֹרָה זוּלָתִי לְקִיּוּם הַמִּין, וַאֲשֶׁר לֹא יִוָּלֵד מִמֶּנּוּ הוּא אָסוּר, וְכֵן אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ טוֹב בַּקִּיּוּם וְלֹא יִצְלַח בּוֹ, תֶּאֱסֹר אוֹתוֹ הַתּוֹרָה. זֶה טַעַם "אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ" (כאן) "כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה" (ויקרא כ':י"ט), יַרְחִיק הַדָּבָר מִפְּנֵי הַשְּׁאֵר, וְהַלָּשׁוֹן נִגְזָר מִן "הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם" (ישעיהו ד ג), וּלְכָךְ יֹאמַר "שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִיא" (ויקרא י"ח:י"ז), כְּלוֹמַר אֵינָם נִשּׂוּאִין וְאִישׁוּת כִּי לֹא יַצְלִיחַ, אֲבָל הִיא זִמָּה, מַחֲשֶׁבֶת תַּאֲוָה בִּלְבַד. וְהִנֵּה הָעֲרָיוֹת מִכְּלַל הַחֻקִּים, דְּבָרִים שֶׁהֵם גְּזֵרַת מֶלֶךְ, וְהַגְּזֵרָה הוּא הַדָּבָר הָעוֹלֶה עַל דַּעַת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הֶחָכָם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ, וְהוּא הַיּוֹדֵעַ הַצֹּרֶךְ וְהַתּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה הַהִיא שֶׁיְּצַוֶּה בָּהּ, וְלֹא יַגִּיד אוֹתוֹ לָעָם זוּלָתִי לְחַכְמֵי יוֹעֲצָיו: