רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יד · פסוק י
יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים וְכַבְשָׂה אַחַת לֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב מַה יַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וְכַבְשָׂה, אֲבָל הִזְכִּיר בַּכֶּבֶשׁ הָאֶחָד שֶׁיַּקְרִיב אוֹתוֹ לְאָשָׁם (ויקרא י"ד:י"ב), וְהִזְכִּיר שֶׁיַּעֲשֶׂה הַחַטָּאת וְאַחַר יִשְׁחַט הָעוֹלָה (ויקרא י"ד:י"ט). וְזֶה בַּעֲבוּר שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ה-ו) בְּחַטָּאת שֶׁתִּהְיֶה נְקֵבָה, וְהִזְכִּיר בְּכָל עוֹלָה (שם א-ג ועוד) שֶׁהוּא זָכָר, לְכָךְ לֹא הֻצְרַךְ לְהַאֲרִיךְ, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁהַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי יִהְיֶה הָעוֹלָה וְהַכַּבְשָׂה הִיא הַחַטָּאת: