רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יג · פסוק מז
וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת זֶה אֵינֶנּוּ בְּטֶבַע כְּלָל וְלֹא הוֹוֶה בָּעוֹלָם, וְכֵן נִגְעֵי הַבָּתִּים. אֲבָל בִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמִים לַה' יִהְיֶה רוּחַ הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַעֲמִיד גּוּפָם וּבִגְדֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם בְּמַרְאֶה טוֹב, וְכַאֲשֶׁר יִקְרֶה בְּאֶחָד מֵהֶם חֵטְא וְעָוֹן יִתְהַוֶּה כִּעוּר בִּבְשָׂרוֹ אוֹ בְּבִגְדוֹ אוֹ בְּבֵיתוֹ, לְהַרְאוֹת כִּי הַשֵּׁם סָר מֵעָלָיו. וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב (ויקרא י"ד:ל"ד) "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם", כִּי הִיא מַכַּת הַשֵּׁם בַּבַּיִת הַהוּא. וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ שֶׁהִיא נַחֲלַת ה', כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם) "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה", וְאֵין הַדָּבָר מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ חוֹבַת קַרְקַע, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָבֹא הָעִנְיָן הַהוּא אֶלָּא בָּאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת אֲשֶׁר הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (מצורע פרשה ה ג) דָּרְשׁוּ עוֹד, שֶׁאֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא אֶלָּא אַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק וְשֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ. וְהַטַּעַם כִּי אָז נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם לָדַעַת אֶת ה' וְתִשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּתוֹכָם. וְכֵן אֲנִי חוֹשֵׁב בְּנִגְעֵי הַבְּגָדִים שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְלֹא הֻצְרַךְ לְמַעֵט מֵהֶן חוּצָה לָאָרֶץ כִּי לֹא יֶאֶרְעוּ שָׁם לְעוֹלָם. וּמִפְּנֵי זֶה עוֹד אֵינָם נוֹהֲגִים אֶלָּא בִּבְגָדִים לְבָנִים לֹא בִּצְבוּעִים, כִּי אוּלַי הַצֶּבַע הוֹצִיא הַכִּעוּר הַהוּא בַּמָּקוֹם הַהוּא כְּטִבְעוֹ וְלֹא אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, וּלְפִיכָךְ הַצְּבוּעִים בִּידֵי שָׁמַיִם מִטַּמְּאִין כְּדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן (נגעים פי"א מ"ג). וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מִפְּנֵי זֶה יַחְזִירוֹ הַכָּתוּב בְּכָל פָּסוּק וּפָסוּק "הַבֶּגֶד אוֹ הָעוֹר אוֹ הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב", כִּי הַדָּבָר נֵס. וּלְרַבּוֹתֵינוּ בָּהֶם מִדְרָשִׁים וְכֻלָּם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: