רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יג · פסוק א
אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בַּעֲבוּר כִּי עַל פִּי הַכֹּהֵן יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע (דברים כא ה), הָיָה הַדִּבּוּר גַּם אֶל אַהֲרֹן, אוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ריש מכילתא). וְלֹא אָמַר בְּכָאן "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי הַכֹּהֲנִים בִּרְאוֹתָם הַטְּמֵאִים יַכְרִיחוּם לְהִסָּגֵר וּלְהִטָּהֵר. וְאָמַר בְּפָרָשַׁת הַטַּהֲרָה (להלן יד א ב) "אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע", כִּי אֵין צָרִיךְ לְהַזְהִיר יִשְׂרָאֵל בַּטַּהֲרָה, וְגַם לֹא לַכֹּהֵן לְהַקְרִיב הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי בְּרָצוֹן יַעֲשׂוּ כֵן. וּבְפָרָשַׁת הַזָּב אָמַר (שם טו ב) "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם", בַּעֲבוּר שֶׁהוּא דְּבַר סֵתֶר וְאֵין מַכִּיר בּוֹ, יַזְהִירֵם שֶׁיּוֹדִיעַ כָּל אֶחָד חָלְיוֹ לַכֹּהֵן: