רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יב · פסוק ז
וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ יֹאמַר שֶׁתַּקְרִיב כֹּפֶר נַפְשָׁהּ לִפְנֵי ה' שֶׁתִּטְהַר מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ, כִּי הָאִשָּׁה בְּלֵדָתָהּ תִּהְיֶה לָהּ מַעְיָן נִרְפָּס וּמָקוֹר מָשְׁחָת, וְאַחֲרֵי עָמְדָהּ בִּימֵי הַנִּקָּיוֹן אוֹ בִּימֵי יְצִירַת הַוָּלָד לְזָכָר אוֹ לִנְקֵבָה, תָּבִיא כֹּפֶר נַפְשָׁהּ שֶׁיַּעֲמֹד מְקוֹרָהּ וְשֶׁתִּטְהַר, כִּי הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (נדה לא), בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד קוֹפֶצֶת וְנִשְׁבַּעַת "לֹא אֶזָּקֵק עוֹד לְבַעְלִי". וְעִקַּר הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהִיא נִשְׁבַּעַת מִתּוֹךְ הַצַּעַר, וְאֵין הַשְּׁבוּעָה רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם מִפְּנֵי הֱיוֹתָהּ מְשֻׁעְבֶּדֶת לְבַעְלָהּ, רָצְתָה הַתּוֹרָה לְכַפֵּר לָהּ מַעֲלוֹת רוּחָהּ. וּמַחְשְׁבוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲמֻקוֹת וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַצְדִּיק בְּרִיּוֹתָיו: