רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק לד
מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"א:ל"ד) הַכָּתוּב הַזֶּה כְּפִי מִדְרָשׁוֹ וְלָמַד בּוֹ דְּבָרִים הַרְבֵּה: לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אֹכֶל מֻכְשָׁר וּמְתֻקָּן וְכוּ'. וְעוֹד לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שֶׁאֵין וְלַד הַטֻּמְאָה מְטַמֵּא כֵלִים, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ וְכוּ'. וְלָמַדְנוּ עוֹד עַל בִּיאַת מַיִם שֶׁאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת וְכוּ'. וּבִכְלָלָם אָמַר: וְלָמַדְנוּ עוֹד שֶׁאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא אֲחֵרִים אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ כַּבֵּיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר "יֵאָכֵל" - אֹכֶל הַנֶּאֱכָל בְּבַת אַחַת, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים אֵין בֵּית הַבְּלִיעָה מַחְזִיק יוֹתֵר מִבֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת. זֶה לְשׁוֹן הָרַב. וְיֵשׁ בּוֹ קִצּוּר, כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה בְּטֻמְאַת הָאֳכָלִין עַצְמָהּ הוּא, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּטֻמְאָתָן לַאֲחֵרִים. אֲבָל הוֹצִיא הָרַב זֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ט א): "אֹכֶל יִטְמָא" - מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא. יָכוֹל יְטַמֵּא לַאֲחֵרִים בְּכָל שֶׁהוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יֵאָכֵל" - הָא אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בְּכַבֵּיצָה. וּכְבָר חָלְקוּ עַל הָרַב וְהֵבִיאוּ רְאָיוֹת שֶׁאֵין הָאֳכָלִין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה כְּלָל אֶלָּא בְּכַבֵּיצָה, וְהַמִּדְרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אַסְמַכְתָּא מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁהֵם הוֹסִיפוּ שֶׁיְּקַבְּלוּ טֻמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא. וְעִקַּר הַכָּתוּב יִדָּרֵשׁ בְּמָה שֶׁאָמַר שָׁם: "הָאֹכֶל" - לְהוֹצִיא אָכְלֵי בְּהֵמָה, "מִכָּל הָאֹכֶל" - לְהָבִיא אָכְלֵי בְּהֵמָה שֶׁחָשַׁב עֲלֵיהֶם לְמַאֲכַל אָדָם, "אֲשֶׁר יֵאָכֵל" - פְּרָט לְאֹכֶל סָרוּחַ.