רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק י
מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם - אָמַר ר"א (אבן עזרא על ויקרא י"א:י') כִּי "שֶׁרֶץ" הַקְּטַנִּים שֶׁיִּבָּרְאוּ מִן הַמַּיִם, וְ"נֶפֶשׁ הַחַיָּה" מִזָּכָר וּנְקֵבָה. וּלְפִי דַּעְתִּי כִּי שֶׁרֶץ הַמַּיִם כְּלָל לַדָּגִים הַשָּׁטִים בַּמַּיִם, כִּי כָל לְשׁוֹן שְׁרִיצָה תְּנוּעָה. "וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה" הֵם חַיּוֹת שֶׁבַּיָּם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רַגְלַיִם וְהוֹלְכוֹת עֲלֵיהֶם כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה. וְהִנֵּה לְכֻלָּם דִּין אֶחָד. וּמִדְרַשׁ ת"כ (פרשה ג ז): "חַיָּה" - זוֹ חַיַּת הַיָּם, "נֶפֶשׁ" - לְהָבִיא בֶּן הַסִּירָנִי. יָכוֹל יְהֵא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל כְּדִבְרֵי בֶּן חֲכִינַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר "שֶׁקֶץ".