רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק א
אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְגוֹ' דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - הַמִּצְוֹת בַּפָּרָשִׁיּוֹת הָאֵלֶּה (יא א-מז) נוֹהֲגוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וּבַכֹּהֲנִים, אֲבָל עִנְיָנָם מְרֻבֶּה בַּכֹּהֲנִים. כִּי הֵם צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּר תָּמִיד מִנְּגִיעַת הַטֻּמְאָה בַּעֲבוּר שֶׁיִּצְטָרְכוּ לָבֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֶאֱכֹל הַקֳּדָשִׁים. וְעוֹד, כִּי אִם שָׁגְגוּ יִשְׂרָאֵל בָּהֶם חַיָּבִין לְהָבִיא עֲלֵיהֶם קָרְבָּן שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ הַכֹּהֲנִים. וְעוֹד שֶׁצִּוָּה אוֹתָם "וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר" (ויקרא י':י'). וְהִנֵּה הֵם צְרִיכִים לְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר שֶׁיִּזָּהֲרוּ בָּהֶם. עַל כֵּן הָיָה הַדִּבּוּר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן שְׁנֵיהֶם, אוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְצִוָּה לִשְׁנֵיהֶם "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וּלְכָךְ נֶאֶמְרוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת כֹּהֲנִים. וְיַזְהִיר בַּפָּרָשָׁה בַּאֲכִילָה וּבְטֻמְאָה שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ הַמִּשְׁכָּן וְקָדָשָׁיו.