רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק טז · פסוק יח
וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וגו' הַזָּאוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַכַּפֹּרֶת מְכַפְּרוֹת עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו; שֶׁל לִפְנַי לִפְנִים וְהַזָּאוֹת שֶׁעַל הַפָּרֹכֶת בְּאֹהֶל מוֹעֵד מְכַפְּרוֹת עַל טֻמְאַת הֵיכָל וְקָדָשָׁיו, כְּגוֹן מְנוֹרָה וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים וּפָרֹכֶת עַצְמָהּ; וּמַתְּנוֹת מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַזָּאוֹת שֶׁעָלָיו מְכַפְּרוֹת עַל טֻמְאַת מִזְבֵּחַ עַצְמוֹ וְקָדָשָׁיו, כְּגוֹן הַקְּטֹרֶת. וְלָכֵן הַכָּתוּב מְחַלֵּק בָּהֶן וּמַזְכִּיר כָּל כַּפָּרָה לְבַדָּהּ. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשה ד א ב) דּוֹרֵשׁ זֶה מִן הַכָּתוּב בַּסּוֹף (ויקרא ט"ז:כ') "וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ', וְאָמְרוּ, "מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ" זֶה לִפְנַי לִפְנִים, "אֹהֶל מוֹעֵד" זֶה הֵיכָל, "הַמִּזְבֵּחַ" זֶה מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, נָתַן מִקְצַת מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בַּמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים. גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת מִבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בַּמַּתָּנוֹת שֶׁבַּחוּץ. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּחוּץ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בְּמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וכו':