רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ח · פסוק כב
וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (שמות כח מא) כִּי עִנְיַן הַמִּלּוּאִים שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם יָד שְׁלֵמָה לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת ה', וְיֹאמַר כֵּן בַּמִּזְבֵּחַ עַצְמוֹ וְהָעוֹבְדִים. וְהִנֵּה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלּוּ בָּאִים לְמַלֵּא אֶת יָדָם, כְּדִכְתִיב (שם כט א) "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם", אֲבָל נִקְרָא הָאַיִל הַשֵּׁנִי "אֵיל הַמִּלּוּאִים" בַּעֲבוּר שֶׁהוּא סוֹף הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, וּבוֹ תִּמָּלֵא יָדָם וְכִהֲנוּ לְפָנָיו ית', לְפָרֵשׁ כִּי כֻלָּם מְעַכְּבִין בָּעִנְיָן. וְיִתָּכֵן כִּי הַחַטָּאת לְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וּלְקַדְּשׁוֹ, כִּי כֵן כְּתִיב (ויקרא ח':ט"ו), וְהָעוֹלָה לְהַרְצָאָה עַל הַכֹּהֲנִים, כְּכַפָּרַת כָּל עוֹלַת נְדָבָה, וְהַשְּׁלָמִים תּוֹדָה לַשֵּׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם בְּבֵיתוֹ וּבְחוֹמוֹתָיו יָד וָשֵׁם. וְהִנֵּה הַשְּׁלָמִים לְבַדָּם בָּאִים עַל מִלּוּי הַיָּדַיִם, וּלְכָךְ יִקָּרְאוּ מִלּוּאִים. וְיֹאמַר "מִלּוּאִים" וְלֹא מִלּוּי, בַּעֲבוּר כִּי הַחֲלָבִים וְהַשּׁוֹק גַּם תְּרוּמַת הַלֶּחֶם הַכֹּל קָרֵב: