רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ח · פסוק ב
קַח אֶת אַהֲרֹן פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ח':ב'). וְלָמָּה נַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, וְעוֹד כִּי צִוָּה בְּפָרָשַׁת בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן (שמות מ) בְּכָל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וּבִלְבִישַׁת אַהֲרֹן וּבָנָיו וּבִמְשִׁיחַת כֻּלָּם, וְסִפֵּר שָׁם מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה בְּעִנְיַן הַהֲקָמָה, וְלֹא הִזְכִּיר בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו דָּבָר עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְאֵיךְ הִפְרִישׁ עִנְיָן אֶחָד בִּשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת וְאִחֵר הַמֻּקְדָּם. אֲבָל הַנָּכוֹן שֶׁנֹּאמַר כִּי נִצְטַוָּה בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן בְּכ"ג בַּאֲדָר וְהֵקִים אוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר עָמַד הַמִּשְׁכָּן עַל מַעֲמָדוֹ מִיָּד קָרָא לוֹ הש"י שֶׁהוּא יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים וְצִוָּה אוֹתוֹ עַל מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁמִּתְּחִלַּת וַיִּקְרָא עַד כָּאן, כִּי רָצָה לְלַמְּדוֹ מַעֲשֵׂה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וּמִשְׁפְּטֵיהֶם קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיב מֵהֶם כְּלָל, כִּי יֵשׁ בְּקָרְבְּנוֹת הַמִּלּוּאִים חַטָּאת וְעוֹלָה וּשְׁלָמִים וְלֹא יִוָּדְעוּ כָּל דִּינֵיהֶם רַק מִן הַפָּרָשִׁיּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהִקְדִּים לוֹ, וְאַחַר כֵּן אָמַר לוֹ "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ", לְזָרֵז אוֹתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה בַּמֶּה שֶׁאָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה (שמות כט א) "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי" וְגוֹ', וְהוֹסִיף לוֹ בְּכָאן (ויקרא ח':ג') "וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּמַעֲמַד כֻּלָּם שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהש"י בָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְזַרְעוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר נִצְטַוָּה מֹשֶׁה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן קֹדֶם לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּכְשֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ הקב"ה וְהִבְטִיחוֹ שֶׁיַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם יָדַע מֵעַצְמוֹ שֶׁמִּצְוַת הַמִּשְׁכָּן בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, וְצִוָּה לְיִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל (שם לה א), וְאַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִימוּ הַמְּלָאכָה נֶאֱמַר לוֹ פָּרָשַׁת "בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (שם מ ב), וְשָׁם נֶאֱמַר לוֹ "וְהִקְרַבְתָּ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו" וְגוֹ' (שם פסוק יב), וְהִנֵּה יָדַע שֶׁגַּם אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּמַעֲלָתָם וּבְחִבָּתָם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְעַכְשָׁו חָזַר וְזֵרְזוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל מִלּוּאִים וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְהִנֵּה כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת כְּסִדְרָן, אֶלָּא שֶׁהִקְדִּים "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד" (שם פסוק לד) שֶׁהוּא בְּיוֹם שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים כְּדַעַת רַבּוֹתֵינוּ (בת"כ ריש שמיני) לְסַדֵּר כָּל עִנְיַן הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים בְּכָל מָקוֹם לְהַשְׁלִים עִנְיָן אֲשֶׁר הִתְחִיל בּוֹ: