רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ז · פסוק כה
כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא עַצְמָהּ קָרְבָּן וּלְהוֹצִיא אֶת הַחֻלִּין, כִּי הַכָּתוּב כְּבָר אָסַר בְּסֵדֶר וַיִּקְרָא (ויקרא ג':י"ז) סְתָם כָּל חֵלֶב, וְאֵין שָׁם תְּנַאי וְשִׁיּוּר, וְגַם כָּאן אָסַר תְּחִלָּה כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז וְאָסַר חֵלֶב הַנְּבֵלָה וְהַטְּרֵפָה בְּאִסּוּר הַחֵלֶב (ויקרא ז':כ"ד), וְאֵינָן קָרְבָּנוֹת לַשֵּׁם. וְעוֹד שֶׁאָמַר שָׁם (ויקרא ג':י"ז) "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", וְלֹא יִמָּצֵא בְּכָל עִנְיְנֵי הַקָּרְבָּנוֹת "בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", וּבְמַתְּנוֹת כְּהֻנָּה אָמַר (במדבר יח ח) "לְחָק עוֹלָם" פְּעָמִים רַבּוֹת וְלֹא הִזְכִּיר "בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַקָּרְבָּנוֹת חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵינוּ רַק בַּמִּשְׁכָּן וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'. וְאַל יְעַוֵּר עֵינֶיךָ הַמִּשְׁתַּבֵּשׁ בַּפָּסוּק "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" (ויקרא כ"ג:י"ד) כִּי הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם (ערלה פ"ג מ"ט), כִּי אָמַר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נֹאכַל לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לְעוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵינוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם שֶׁנָּבִיא הַקָּרְבָּן בְּבֵית הַבְּחִירָה, וְאִם אֵין קָרְבָּן לֹא יֵאָסֵר מִכָּאן וְאֵילָךְ, כִּי לֹא אָמַר "לֹא תֹאכְלוּ עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם", אֲבָל הָאִסּוּר הוּא עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בִּלְבַד, אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁתָּבִיאוּ הַקָּרְבָּן כְּשֶׁתּוּכְלוּ לְהָבִיא אוֹתוֹ, וְהוּא טַעַם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַקָּרְבָּן מִנְחָה חֲדָשָׁה. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "הַיּוֹם" נִמְשָׁךְ, עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד יוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם. וְהָרְאָיָה הַגְּמוּרָה שֶׁפֵּרוּשׁ "מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה" מִן הַמִּין הַקָּרֵב, כִּי כֵן נֶאֱמַר בָּעֲרָכִין (ויקרא כ"ז:ט') "וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה' כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה' יִהְיֶה קֹּדֶשׁ", וּפֵרוּשׁוֹ בְּהֵמָה שֶׁמַּקְרִיבִין מִמִּינָהּ קָרְבָּן לַה', וְכָךְ "וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה'" (שם פסוק יא) יֹאמַר בְּפֵרוּשׁ מִן הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה שֶׁאֵין מַקְרִיבִין מִמִּינָהּ, וְאֵין הֶפְרֵשׁ וְשׁוּם חִלּוּק בֵּין שֶׁמַּזְכִּיר בִּלְשׁוֹן רַבִּים "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ" וַ"אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ" וּבֵין שֶׁיֹּאמַר בִּלְשׁוֹן יָחִיד "אֲשֶׁר יַקְרִיב" כִּי פֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר יַקְרִיב אָדָם מִמֶּנָּה. וְכֵן אָמַר (ויקרא י"א:ל"ט) "וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה", הַמִּין הַנֶּאֱכָל, לֹא שֶׁהִיא עַצְמָהּ תֵּאָכֵל. וּלְפִי שֶׁאָסַר כָּל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יָבִיא הַקָּרְבָּן מִמִּינָהּ, לֹא מִן הַמִּין שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב, וְשֶׁמָּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לוֹמַר כִּי הַנְּבֵלָה וְהַטְּרֵפָה יֵחָשְׁבוּ כְּמִין שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב מִמֶּנּוּ, הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שֶׁיְּהֵא אָסוּר. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז':כ"ד) "וְאָכוֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ", שֶׁיִּהְיוּ בְּכָרֵת כִּשְׁאָר כָּל חֵלֶב, כִּי כָל הַמִּין הַקָּרֵב יֶאֱסֹר וַאֲפִילּוּ הַנְּבֵלוֹת וְהַטְּרֵפוֹת מִמֶּנּוּ. וְאָמַר "יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה" לוֹמַר שֶׁאֵין בּוֹ טֻמְאַת נְבֵלוֹת, כִּי יֹאמַר בַּנְּבֵלוֹת "וּבְנִבְלָתָם לֹא תִּגָּעוּ" (שם פסוק ח), וּבַחֵלֶב שֶׁלָּהֶן יֹאמַר שֶׁיִּגְּעוּ בּוֹ וְיַעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ כָּל מְלָאכָה. וְאִם הָיָה אִסּוּר הַחֵלֶב בַּקָּרְבָּנוֹת בִּלְבַד, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר בּוֹ "כָּל חֵלֶב לֹא תֹאכֵלוּ" שָׁם בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ג יז), וּכְבָר צִוָּה שֶׁיַּעֲלֶה עַל הַמִּזְבֵּחַ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, וְאֵיךְ נֹאכַל אִשֵּׁה ה', וְלָמָּה לֹא הִזְהִיר גַּם בְּיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּבִשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת מִן הַקָּרְבָּנוֹת, וְעוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר (ויקרא ז':כ"ג) שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא יָבִיא קָרְבָּן אֶלָּא מֵהֶן. וּמִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין (דברים טו כג) "רַק אֶת דָּמוֹ לֹא תֹאכֵל" וְלֹא הִזְכִּיר הַחֵלֶב, יַגִּיעֵנִי הַמָּקוֹם לִמְקוֹמוֹ וַאֲפָרְשֶׁנּוּ: