רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק יח
זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת הָיָה הַצִּוּוּי בְּסֵדֶר וַיִּקְרָא עוֹלָה וּמִנְחָה וְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, כִּי בַּתְּחִלָּה דִּבֵּר בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּדָבָה וְאַחֲרֵי כֵן בְּקָרְבְּנוֹת הַחוֹבָה עַל חֵטְא. אֲבָל בְּכָאן הָיָה הַבֵּאוּר לָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְאח"כ בַּחַטָּאת וּבָאָשָׁם, כִּי רָצָה לְבָאֵר דִּינֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כִּי הַמִּשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּנְחָה (ויקרא ו':י') "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם", וְאַחֲרֵי כֵּן יְבָאֵר דִּין קָדָשִׁים קַלִּים. וְהִנֵּה יְחַדֵּשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ דְּבָרִים רַבִּים, "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" - תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַחַטָּאוֹת, שֶׁאַף חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת דָּמָן טָעוּן כִּבּוּס, יָכוֹל אַף חַטַּאת הָעוֹף, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". וְאָמַר "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי ה'" - שֶׁכָּל הַחַטָּאוֹת לֹא תְּהֵא שְׁחִיטָתָן אֶלָּא בַּצָּפוֹן (שם מח), לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא אֶלָּא בְּחַטַּאת נָשִׂיא (ד כד) וְיָחִיד (ד כט), וְכָאן נִתְרַבּוּ כֻּלָּן, חַטֹּאות הַצִּבּוּר וְחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. עוֹד דָּרְשׁוּ (תורת כהנים פרשה ג ב) "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" - לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁחִיטָתָן אֶלָּא בַּצָּפוֹן, לְפִי שֶׁבְּכָל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הִטְעִין צָפוֹן. "הִיא" - פְּרָט לְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר. וְעוֹד נָתַן עַתָּה בְּשַׂר הַחַטָּאוֹת לִבְנֵי אַהֲרֹן (ויקרא ו':כ"ב), וְצִוָּה שֶׁיֹּאכְלוּהָ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ו':י"ט) הַזְּכָרִים מֵהֶן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן, וְחִדֵּשׁ דִּינִין הַרְבֵּה בַּנִּבְלָעִים מִן הַחַטָּאת (ויקרא ו':כ'-כ"א):