רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק ז
וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הוֹסִיפָהּ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ כְּפִי פְּשׁוּטָהּ אַרְבַּע מִצְוֹת בַּמִּנְחָה, שֶׁתְּהֵא נֶאֱכֶלֶת מַצּוֹת (ויקרא ו':ט'), וְשֶׁתְּהֵא נֶאֱכֶלֶת בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד (שם), וְשֶׁיֹּאכַל אוֹתָהּ כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן (ויקרא ו':י"א), וְשֶׁיִּקְדַּשׁ כָּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶן (שם). וּכְפִי מִדְרָשׁוֹ דְּבָרִים הַרְבֵּה מְחֻדָּשִׁים בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ מִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וְשֶׁיַּגִּישׁ אוֹתָהּ לִפְנֵי ה' שֶׁהוּא קֶרֶן מַעֲרָבִית וְאֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא קֶרֶן דְּרוֹמִית, וְנִמְצָא שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה לְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית (זבחים סג), "וְהֵרִים מִמֶּנּוּ" - מִן הַמְחֻבָּר, שֶׁלֹּא יָבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּשְׁנֵי כֵּלִים (מנחות כד), וְשֶׁלֹּא יַעֲשֶֹה מִדָּה לַקֹּמֶץ (שם יט), וְאָמַר "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ" לְהַקִּישׁ כָּל הַמְּלָאכוֹת לָאֲפִיָּה, שֶׁאַף לִישָׁתָהּ וַעֲרִיכָתָהּ וְכָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁבָּהּ עוֹבֵר בְּלָאו וְלוֹקֶה עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ (מנחות נה):