רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ד · פסוק ב
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַמַּחְשָׁבָה בַּנֶּפֶשׁ וְהִיא הַשּׁוֹגֶגֶת, הִזְכִּיר כָּאן "נֶפֶשׁ". וְטַעַם הַקָּרְבָּנוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹגֶגֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָעֲוֹנוֹת יוֹלִידוּ גְּנַאי בַּנֶּפֶשׁ, וְהֵם מוּם בָּהּ, וְלֹא תִּזְכֶּה לְהַקְבִּיל פְּנֵי יוֹצְרָהּ רַק בִּהְיוֹתָהּ טְהוֹרָה מִכָּל חֵטְא. וְלוּלֵי זֶה הָיוּ טִפְּשֵׁי הָעַמִּים זוֹכִים לָבֹא לְפָנָיו. וְלָכֵן הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹגֶגֶת תַּקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁתִּזְכֶּה לְקָרְבָה אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ, וּבַעֲבוּר זֶה גַּם כֵּן הִזְכִּיר "נֶפֶשׁ". וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (ת"כ כאן) "נֶפֶשׁ" לְרַבּוֹת הַגֵּרִים וְהָעֲבָדִים. וְלֹא הִזְכִּיר בְּחַטַּאת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ "וְכִפֶּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ" כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בִּשְׁאָר הַחוֹטְאִים, בַּקָּהָל וּבַנָּשִׂיא וּבַהֶדְיוֹט, אוּלַי לְרֹב מַעֲלָתוֹ לֹא יִתְכַּפֵּר וְנִסְלַח לוֹ לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן לֵאלֹהָיו, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא וְצָרִיךְ לִהְיוֹתוֹ נָקִי וּטֳהָר יָדַיִם. וְלֹא הִזְכִּיר כָּאן בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים בְּהַקְטָרַת הָאֵמוּרִים "רֵיחַ נִיחוֹחַ" וְלֹא "אִשֶּׁה לַה'", וְהַטַּעַם בַּעֲבוּר הֱיוֹת מֵהֶם חֵלֶק בַּחוּץ אֵינֶנּוּ לְאִשֶּׁה לַה', וּבִשְׂעִיר הַנָּשִׂיא הִזְכִּיר כַּפָּרָה וְלֹא הִזְכִּיר "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" (במדבר כח ח), בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַקָּרְבָּן שָׂעִיר. וּבְחַטַּאת הַיָּחִיד הִזְכִּיר "לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'" וְלֹא הִזְכִּיר "אִשֶּׁה", כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אִשֶּׁה, כִּי הַכַּוָּנָה כֻּלָּהּ בְּאִשֶּׁה לַה'. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: