רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ג · פסוק יב
וְאִם עֵז קָרְבָּנוֹ הִזְכִּיר הַמִּין אִם מִמִּין הָעִזִּים קָרְבָּנוֹ כְּדַעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא ג':י"ב) שֶׁאָמַר "מִן בְּנֵי עִזַּיָּא", וְכֵן מַה שֶׁאָמַר בָּעוֹלָה (ויקרא א':י') "מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים" מִמִּינָם. וְעַל דַּעְתִּי לֹא יַקְפִּיד לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּשֵׁם הַבְּהֵמוֹת, כִּי בְּרֻבָּם שֵׁם אֶחָד לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה, כְּגָמָל וַחֲמוֹר וְשָׁפָן וְאַרְנֶבֶת וַחֲזִיר, וּבָעוֹפוֹת יוֹנָה וְתוֹר, וְגַם בַּמִּינִים אֲשֶׁר לָהֶם שֵׁמוֹת לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה, כְּגוֹן שׁוֹר וּפָרָה כֶּשֶׂב כִּשְׂבָּה תַּיִשׁ וְעֵז, לֹא יַקְפִּיד וְאָמַר שֶׂה וְשׁוֹר לִנְקֵבָה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ"ב:כ"ח) "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" וְהוּא בְּפָרָה וְכִשְׂבָּה בִּלְבַד, כְּדַעַת הָאוֹמֵר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב (חולין עח). וְכֵן "מִן הָעִזִּים זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ" (ויקרא א':י'), מִן הַתְּיָשִׁים, "וְאִם עֵז קָרְבָּנוֹ" זָכָר אוֹ נְקֵבָה, וְכֵן "וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה" (ויקרא ה':ז'), כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים: