רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ב · פסוק יד
וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים הֲרֵי אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כִּי, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא חוֹבָה, וְכֵן "וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר לו ד), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ב':י"ד). וְהַנָּכוֹן כִּי בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יְצַוֶּה עַתָּה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אָמַר כֵּן. יֹאמַר כִּי תַּקְרִיב מִנְחַת הַמַּחֲבַת תַּעֲשֶׂנָּה כֵן, וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת כָּכָה תַּעֲשֶׂה, וְאִם מִנְחַת בִּכּוּרִים תִּהְיֶה הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיב כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ, וְהִנֵּה הָ"אִם" כִּפְשׁוּטוֹ. וְטַעַם "וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" כִּי אָמְרוּ גַּם אִם יִנְחֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ כָּל הַיָּמִים וְיִזְכּוּ לְקַדֵּשׁ אֶת שְׁנַת הַיּוֹבֵל, לֹא תַּחְזֹר לָנוּ הַנַּחֲלָה. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁאָמַר, וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים כֵּן תַּעֲשֶׂה, כְּאוֹמֵר אִם יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ וְתִקְצֹר אֶת קְצִירָהּ וְתָבִיא מִנְחַת בִּכּוּרִים, כֵּן תַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ, כִּי יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ בִּתְנַאי יִזְכְּרֶנָּה לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים יא כב כג) "אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְגוֹ' וְהוֹרִישׁ ה' אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִלִּפְנֵיכֶם". וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים: